חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרק ח ה

(ה) כבר הדין אמור. בריש קדושים בפ' ט"ו:

שהמודד נקרא דיין. פי' כשם שהדיין צריך ליזהר שלא יוותר ממון מאחר לחבירו כך המודד צריך ליזהר שלא יגע מממון חבירו:

שאם שקר במידה קרוי עוול שנאוי וכו'. וכמו שמבואר לעיל פרק ד' הלכה א' גבי דיין, עיי"ש: