חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרק ח א

(א) יכול יקבלנו. להשיאו בת ישראל:

תלמוד לומר אתך. דהוא יתירא:

את שבאו עדים מנין. במסכת יבמות פריך פשיטא שתקבלהו ולמה לקרא בזה? ומסיק דהעדים אינם עדי ראייה שראוהו שנתגייר אלא עדי שמיעה שאומרים שמענו שנתגייר בבית דין פלוני. סד"א לא נהימנינהו:

תלמוד לומר וכי יגור. משמע כי יגור מכל מקום:

אין לי אלא בארץ. שמקבלים גרים דמשום חשיבותא דארץ ישראל לא מהדרי:

בחוץ לארץ מנין. דלמא הדר ביה:

תלמוד לומר אתכם. "הגר הגר אתכם":

צריך להביא ראיה. שנתגייר דחיישינן שמא גבעוני מהול ומשום שבחא דארץ ישראל קאמר הכי ומשקר אבל בחוץ לארץ אין צריך להביא ראיה שבודאי לא בא אלא אם כן מהול בבית דין: