חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרק ד טז

(טז) שלא יקיים מנין. אם זרען אחר ובא זה ועשה להם סייג וגדר כדי לקיימן מנין שעובר על לאו זה. תלמוד לומר לא כלאים. פי' דאם האיסור הוא משום הזריעה לחוד מלת "שדך" יתירא אחר דבכל מקום שיזרע עובר לא יצטרך לומר מקום הזריעה והוי ליה לומר "לא תזרע כלאים" אבל באומרו "שדך" בזה הראה דאין האיסור בכלאים מפני הזריעה אלא מפני היות לו כלאים בשדה דהאיסור הוא מפני קיומם וזהו שאמר "לא כלאים" - שלא ימצא בשדך כלאים: