חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרק ד יד

(יד) מנין בהמתך על בהמת אחרים. פי' עכו"ם ודריש הכא שאפילו בהמת עכו"ם על בהמת עכו"ם אסור להרביע מין בשאינו מינו. וכתב הראב"ד נ"ל שאף בהרכבת אילן שלא במינו שייך זה הדין שלא ירכיב ישראל מין בשאינו מינו אפילו לעכו"ם דכתיב "את חוקותי תשמורו" ודוקא בהני תרתי שהעכו"ם מוזהרין עליהם כישראל מימות אדם הראשון דכתיב "תוצא הארץ נפש חיה למינה" וכתיב "ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עושה פרי אשר זרעו בו למינהו", והיינו דדרשינן "את חוקותי תשמורו - חוקים שחקקתי לך כבר", אבל לבישת שעטנז וכיוצא בו שאין העכו"ם מוזהרים עליהם אין ישראל נמנע מלעשות להם ומזמינים אותו להם:

תלמוד לומר את חוקותי תשמורו. חוקי טבע הבריאה אשר חקק בתחלת היצירה כל דבר למינו: