חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה ז ח

(ח) מנין לרבות העולה. אין הכוונה שיהא פסול במומין דהרי כתיב בריש הפרשה בהדיא, אלא שיהא גם בו נוהג מה דמסיים הכתוב במ"ע ול"ת "כל מום לא יהיה בו" דהיינו שלא יעשה בו מום:

תלמוד לומר נדר. ועולה באה נדר:

מנין לרבות התודה ת"ל נדבה. דשני אלו באים בנדר ונדבה, ומה דנקט נדר גבי עולה משום דהיא באה על דרישת סליחת עון ההרהור ולזה היה באה על נדר שהוא הרי עלי שהוא כמין חובה, ותודה באה על הודאת טובו ועל שמחה ולזה היא נדבת הלב פשוטה מבלי מכריח, ולזה מרבה לה ממילת "נדבה" [קרבן אהרן]:

לרבות את היולדת ואת הנזירות. קרבן יולדת דמביא כבש לעולה וקרבן נזירות דגם הם צריך שיהיו תמימים:

ת"ל לפלא. וכתיב בנזירות "כי יפליא לנדור", מה כאן תמימים אף התם תמימים. ויולדת אתיא מקרבן נזירות משום דשניהם אתו להפריש מהטומאה אשר היתה לו:

ת"ל בצאן. דחטאת ואשם דיחיד לא אתי אלא מן הצאן חוץ מפר כה"ג והכא ביחיד קמישתעי דכתיב "ואיש כי יקריב":

מנין לרבות את המעשר ת"ל בבקר. דבכור ומעשה באין גם מן הבקר:

ת"ל בבקר או בבקר. פי' דהוה מצי למכתב "בקר" וכתב "או בבקר" (דהיינו מה דכתיב או לנדבה דשם לא מרבי מידי ושדי ליה גבי בקר), וכן הוה מצי למכתב "בצאן" וכתב "או בצאן" לרבות. ועיין בהגהות הגר"א: