חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה ז יג

(יג) יבלת זה בעל יבלת. עיין בקרבן אהרן שנדחק מאוד למה קראו "בעל", והגר"א מחק תיבת "בעל" מדלא הזכירו בשארי דברים. והאי יבלת פירשו בגמרא שהוא ביבלת שבעין, שיבלת שבגוף תלתול בעלמא הוא ואינו מום לפסול אלא קרא מיירי ביבלת שבשחור העין ואית ביה שער:

גרב זה החרס. שחין שקשה כחרס:

חזזית מצרית. שהובא על המצריים:

ולהלן. גבי אדם:

ת"ל גרב גרב לגז"ש ילפת ילפת לגז"ש. בגמרא אמר דהוא מופנה, דאי לאו הכי איכא למפרך דאדם מבהמה לא יליף שכן היא עצמה קריבה ע"ג המזבח ולכך החמיר בה התורה, ובהמה מאדם לא יליף שכן נתרבה במצות. ואיזה מהן הוא מופנה? איתא בגמרא דגרב מופנה דהוי מייתינן ליה בק"ו, דמה ילפת דלא מאוסה הוי מומא, גרב דמאיסא לא כל שכן. ואם כן גרב דכתיב בבהמה ולמעלה באדם שניהם יתירים ולא נכתבו אלא לגזירה שוה: