חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה יב י

(י) מנין למוספי שבת שיקרבו עם אימורי הרגל. ולא נאמר כיון שבמוספי הרגל הם ז' כבשים יעלו גם לשבת ולא יביאו ברגל שני כבשים של שבת:

קרבנות הרגל. מה שהם לצורך הרגל:

מנין קרבנות היחיד. כגון של נזיר ומצורע או שאר נדרים ונדבות:

וקרבנות הצבור. כגון שהקדישום לקייץ המזבח וכל זה מיירי שהקדישום לפני הרגל:

ושהוקדשו ברגל. פי' קרבנות היחיד והצבור שהקדישום ברגל שעבר מנין לכל הני שמחוייב להביאם ברגל זה:

ת"ל מלבד וכו'. דמשמע דמייתי נמי נדרים ונדבות וכו' מלבד קרבנות הרגל. לכל הני איכא ריבויא שיבואו ברגל ועיין ביצה י"ט לענין נדרים ונדבות אי קריבין ביו"ט ובחוה"מ בודאי שרי:

לרבות העופות והמנחות. דקרא משמע דכל מה שתתנו לה' כולם יבואו ברגל: