חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה י י

Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Section 10 10 · חפץ חיים על ספרא · free full Hebrew text

(י) מה אמור למטן הבאת עומר. דכתיב מיום הביאכם את עומר התנופה אף הבאה האמור כאן הוא הבאת עומר דגמרינן הבאה הבאה:

הכי גרסינן משקרב העומר יוצאין ומוצאין [כן הוא לשון המשנה מנחות ס"ז] . ור"ל מיד כשיוצאין מוצאין שוקי ירושלים מלאות קמח וקלי מתבואה חדשה ולא שקצרו דהא קצירה אסורה לפני העומר, אלא קטוף ביד ולא במגל וזהו איננו בכלל קצירה, דקצירה הוא בחרמש, וכדכתיב וקטפת מלילות בידך וחרמש לא תניף וגו' או שהיה משדה בית השלחין דמותר לקצור קודם העומר וכנ"ל:

שלא ברצון חכמים. דגזרינן שמא יאכל בעת שיקצור ויאכל חדש קודם העומר וזה שכבר הוא קמח ודאי נקצר קודם העומר:

ברצון חכמים היו עושים. דלא גזרינן דלמא אתי למיכל מיניה:

והרחוקים. שאין יודעין אם עדיין קרב, מותרין מחצות היום ולהלן כדקתני טעמא לקמן:

שיהא יום הנף. יום י"ו שבו מניפין את העומר כולו אסור לאכול חדש:

א"ר יהודה. להתנא קמא וכי רבן יוחנן התקין והלא מן התורה אסור שנאמר עד עצם היום הזה, וקסבר עד ועד בכלל ובזמן שאין בהמ"ק קים משתעי קרא:

מפני מה הרחוקים וכו'. בין לת"ק ובין לר' יהודה, דאפילו ר"י מודה דבזמן שיש עומר עומר מתיר דכתיב עד הביאכם את עומר:

‹ חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה י ט חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה י יא ›