חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק א יג

(יג) דפנו. הכהו ויסרהו בע"כ להפריש עצמו:

ת"ל וקדשתו. דלא אמר "ויתקדש" אלא "וקידשתו", משמע על ידי אחרים שהם יכריחוהו לזה. ומה דאמר למעלה "קדושים יהיו - בע"כ" – ההוא להכריחו בדברים והכא על ידי עונשין (רא"ם וקרבן אהרן):

להגיד מה גרם. פי' שלפיכך הזהירה התורה לקדשו בע"כ משום דלחם אלהיך הוא מקריב:

לרבות בע"מ. שאף הם מוזהרים אף שאסורים להקריב:

להזהיר ב"ד על כך. ואף דאמר לעיל וקדשתו בעל כרחו – אפשר דאתי לרבות דאף בבעלי מומים יכריחוהו בית דין להיות קדוש: