חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק י ד

(ד) קדשוהו קודם זמנן. דהיינו ביום כ"ט:

או לאחר עיבורו יום אחד. דעיבור החודש הוא כשמקדשין ביום ל"א דעל ידי זה נעשה החודש שעבר מעובר, והם קידשו יום אחד לאחר עיבורו דהיינו ביום ל"ב. והטעם דאין מקדשין קודם זמנו דכתיב "החדש הזה לכם" קדשהו בשעת חידושו, דהיינו ביום שלשים. ואין מקדשים ביום ל"ב דהיינו שיתחיל החודש מיום זה ונמצא שהוסיפו על החודש שני ימים וקי"ל דאין מוסיפין על החודש יותר מיום אחד דנפקא לן במכילתא מדכתיב "ובחשמה עשר יום לחודש" דהאי "יום" יתר הוא ובא להורות דיום לחודש אתה מעבר ואי אתה מעבר יותר מן יום אחד (וכן איתא לקמיה בברייתא וי"ו). והכא קמ"ל דאפילו אם עברו והוסיפו יותר מיום אחד או שפתחו יום אחד לא עשו ולא כלום:

הכי גרסינן ת"ל אותם אלה מועדי [ראב"ד] . פי', דבריש ענינא כתיב אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם וקאמר אלה היא למעוטי אם קראתם להחדשים במועדם הם מועדי ה' ואם לאו אין אלו מועדי. והכלל דאין מקדשין את החודש אלא ביום ל' או ביום ל"א: