חפץ חיים על ספרא, בהר, פרשה ג א

(א) אלא לעמיתך. דישראל קודם:

ת"ל וכי תמכרו ממכר לעמיתך. דהאי "לעמיתך" יתר, דהול"ל וכי תמכרו או קנה מיד עמיתך:

ת"ל או קנה מיד עמיתך. דכי היכי דאמירת "לעמיתך" הכתוב מקודם מורה לנו דצריך למכור לעמיתך, כן המאמר "או קנה" גם כן צריך לפרש ע"כ בכהאי גוונא:

אין לי אלא קרקעות. פי' אין לי שימכור לעמיתו או יקנה מעמיתו אלא קרקעות שבהם דיבר הכתוב מקודם דכתיב "ושבתם איש אל אחוזתו":

ת"ל ממכר לרבות וכו'. ד"ממכר" משמע איזה ממכר שהוא, בין קרקע בין מטלטלין, הכל צריך להקדים לישראל. והאי דקאמר לקמיה דהכתוב לא מיירי בקרקע – הוא רק לענין אונאה:

ת"ל או קנה מיד. משמע דבר המטלטל מיד ליד: