חפץ חיים על ספרא, בהר, פרשה ב א

(א) בבית דין. בית דין הגדול היו מונין בתחלת השנה והיו מברכין על ספירת היובל היום נכנסה שנה אחת, היום שבת שנים שהם שמיטה אחת, וכן היום תשע וארבעים שנה שהם שבע שמיטות. והכל כמו שמונים לספירת העומר (ראב"ד ור"ש):

יכול שבע שבתות ימים. כענין שנאמר "שבע שבתות תמימות תהיינה", וכשיסיים יחזור וימנה לעולם עד היובל וגם ימנה שבע שנים שבע פעמים:

יכול יספור שבע שמיטין זו אחר זו. שהרי "שבתות" משמע שמיטין שהן שבתות, ולאחר שיספור שבע שמיטין זו אחר זו שוב יחזור ויספור שנים פשוטות עד היובל. תלמוד לומר שבע שנים וכו':