חפץ חיים על ספרא, בהר, פרשה א ט

(ט) מנין לתבואה. דגן וזיתים קרויים תבואה כדכתיב כתבואת גורן וכתבואת יקב:

שהביאה שליש. ר"ל שנתבשלה שליש בישולה לפני ר"ה שאז היא נחשבת משנה שעברה:

ת"ל ואספת את תבואתה. ר"ל בשביעית, ואף שלא נגמר בישולה בשישית, ורק משהביאה שליש בששית גם כן מותר לאסוף אותה בשביעית אכן לא נדע מאין הוציא ר' יונתן דאיירי בשהביאה שליש ובגמרא ראש השנה דף י"ג (דף יג.) הזכיר ר' יונתן ראיה לזה מקרא אחרינא דכתיב ועשת את התבואה לשלש השנים, אל תקרי לשלש אלא לשליש, ור"ל עשיית התבואה כשהיא בשליש בישולה שאז נחשבת כמו שנגמרה וממילא לענין שביעית מותר והגר"א גריס כן בפנים ת"ל ועשת את התבואה לשלש השנים לשליש, ומהראב"ד ור"ש משמע גם כן דהיה להם גירסא זו: