חפץ חיים על ספרא, בהר, פרק ט ו

(ו) כנגד הנמכר לעכו"ם הכתוב מדבר. דאי לאו הכי מה שייך אלו האזהרות פה, וגם זה הענין דשבת ומקדש הלא כתוב לעיל בקדושים (ויקרא יט, ל) אלא בשביל הנמכר לעכו"ם כפלו כאן, ו"מקדשי תיראו" הזהירו הכתוב על כל המצות. דבאמת ענין יראת המקדש הלא ידוע שלא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו וכהאי גונא, ומה שייך זה לגבי הנמכר לנכרי בעת שהוא כבוש תחת ידו. לכן פירשו דהכונה להיות ירא מלעבור על מצות ה' דהוא דברים המקדשים להאדם כמו שכתוב "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלהיכם". וענין יראה הוא שייך במצות כדכתיב במשלי "וירא מצוה הוא ישולם":

אני נאמן לשלם שכר. פי' אף דהוא דבר הקדש מאוד להעבד בעת שהוא תחת העכו"ם, אבל הקב"ה נאמן לשלם לו כי לפום צערא אגרא: