חפץ חיים על ספרא, בהר, פרק ח ד

(ד) עם היורשים. שא"צ לעבוד להבן כדאיתא בפרק א' דקדושין (דף כא.):

בכסף הוא נגאל ואינו נגאל בתבואה ולא בכלים. בילקוט הגירסא "בכסף הוא נמכר ואינו נמכר בתבואה ולא בכלים", וכעין זה בגמרא: "בכסף הוא נקנה ואינו נקנה וכו'". וכן גורס הגר"א. ועיין בגמרא דדוקא אם לא היה שוה פרוטה בהן, דמהו דתימא הואיל ומקרבא הנאתייהו גמר ומקנה אפילו בפחות, קמ"ל. אבל אם היה שוה פרוטה - שוה כסף ככסף. ויש מהראשונים דגרסי כמו שהוא לפנינו דאינו יכול לפדות עצמו בתבואה וכלים אפילו אם הם שוה פרוטה: