חפץ חיים על ספרא, בהר, פרק ה ה

(ה) מה תלמוד לומר. פי' שהרי כבר נאמר "והשיגה ידו ומצא כדי גאולתו", ודרשינן שלא ילוה ויגאול, ומצא - שלא ימכור ברחוק, כדי גאולתו - שלא יגאל לחצאין. והשתא אמאי כתיב קרא אחרינא והיה לו לכתוב "ואם לא יהיה ממכרו ביד הקונה אותו", אלא אם אינו ענין לבעל השדה, תנהו ענין לקרובו הגואל שיגאל כסדר הזה. ומפרש והולך אם לא מצא היינו כנ"ל שלא ימכור ברחוק ויגאל בקרוב ברע ויגאול ביפה וכנ"ל. ידו לאפוקי שלא ילוה. די השיב לו בא לאפוקי שלא יגאל חציים: