חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרשה ד ח

(ח) יכול בבית דירה וכו'. פי' אבל שאר נכסים אין יכול להקדיש:

הכי גרסינן: במקדיש את נכסיו. פי' אשמועינן דיכול להקדיש והקדש חל עליהן אף על גב דאינו בית דירה, והאי דקרי להו "ביתו" - לומר שאינו יכול להקדיש אלא אם כן יש ברשותו, ד"ביתו" כתיב, מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו. פי' אחר, יכול בבית דירה הכתוב מדבר – שעל בית דירה מוסיף חומש ולא על שאר הקדש. כשהוא אומר וכו' הא מה אני מקיים ואיש כי יקדיש - במקדיש כל נכסיו שגם עליהם מוסיף חומש כשפודה אותו. (אבל הוא דוחק דאם כן היה לו להתנא לומר דרשתו על הפסוק האחרון דמיירי לענין חומש):