חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק יב יג

(יג) ק"ו וכו'. ר"ל השתא דמרבינן מן "וצאן" דמתעשרין מן העבשים על העזים, נלמוד ק"ו דיתעשרו במין אחד מן החדש לישן וכו':

הכי גרסינן: תלמוד לומר עשר תעשר שתי מעשרות שנה שנה אין מעשרין וכו'. בפרשת ראה כתיב "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה", ואמרינן בגמרא (בכורות נג, ב) מריבויא דעשר תעשר דבשתי מעשרות דיבר הכתוב, אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן, ואיתקש מעשר בהמה למעשר דגן, מה מעשר דגן אין מעשרין מן החדש על הישן דכתיב "היוצא השדה שנה שנה", ומשמע דכל שנה מתעשרת בפני עצמה, ה"נ לענין מעשר בהמה. וזהו גם כן כוונת הברייתא "ת"ל עשר תעשר", ומוכח מזה דהכונה על שתי מעשרות לענין מה דכתיב באותו הפסוק "שנה שנה" דאין מעשרין משנה לחברתה:

דברי ר"ע. זה הדין פשוט בש"ס לכו"ע ומה דקאמר "דברי ר"ע" משום דלקמן בפרקין בהלכה וי"ו נמי דריש ר"ע מעשר בהמה מקרא דעשר תעשר, אמר כאן "דברי ר"ע" (ראב"ד):