חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק יא ג

(ג) הכי גרסינן: מה תלמוד לומר לשדה שהיא וכו'. ופי' מה תלמוד לומר "אחוזתו":

לשדה. שהדין הוא שהיא יוצאה מיד הגואל אותה מן ההקדש ביובל לכהנים, שאם הגואל שגאלה היה אחד מן הכהנים של המשמרה שבזה היה אפשר לומר שיוכל הכהן הזה לומר הואיל ואלו גאלה ישראל היא יוצאה מידו ואני זוכה בה עם שאר אחי, אם כן למה תצא מידי, אזכה אני בה שהרי היא תחת ידי, והאי "יכול לומר" דאיתא בברייתא פי' יכול שיוכל לומר:

ת"ל לכהן תהיה אחוזתו. דה"ק אחוזתו שירש הכהן מאביו היא שתהיה שלו אבל זו אינה שלו אלא יוצאה מתחת ידו ומתחלקת לאחיו הכהנים בעלי המשמרה: