חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרשה ח ד

(ד) ומנין שלא היתה אומה באומות וכו'. פי' חוץ מצרים שהיא היתה שוה להן במדרגת התיעוב (קרבן אהרן):

הכי גרסינן ומנין לדור אחרון וכו' תלמוד לומר וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם. ומנין וכו' תלמוד לומר אשר אני מביא אתכם שמה. ומתיבת "שמה" דייק דמשמע דאותו המקום היה מקולקל ביותר:

ומנין שביאתם של ישראל גרמה להם וכו'. נ"ל ביאורו לפי שמצינו כמה פעמים דרחמי ה' הוא על כל ברואיו ואפילו על עכו"ם וכמו שמצינו בנינוה ששלח אליהם יונה בן אמיתי לעוררם לתשובה כדי שלא יכלו כמה שהשיב הקב"ה ליונה "ואני לא אחוס וגו'", ולענין כנענים עזבם במעשיהם הרעים עד אשר קאה אותם הארץ אלא מפני שהיתה הארץ מוכנת לישראל לבוא שמה: