חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרשה ח ג

(ג) מנין שלא היתה אומה וכו' תלמוד לומר כמעשה ארץ מצרים. מדפרט מצרים מוכח שתועבתן יותר מכולם:

הכי גרסינן מנין לדור אחרון וכו' יותר מכולם תלמוד לומר כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם [ראב"ד והגר"א]. והיינו אותו הזמן אשר ישבתם:

ומנין למקום שישבו בו ישראל. שמצרים מדינה גדולה היתה מאוד:

תלמוד לומר אשר ישבתם בה. מתיבת "בה" דייק לרמז שאותו המקום היה מקולקל ביותר (הגר"א באדרת אליהו):

ומנין שישיבתן של ישראל וכו'. פי' מאותו עון ששעבדו בישראל באו לידי עברות הללו כדי שיתחייבו ויפלו לפניהם שעבירה גוררת עבירה (ראב"ד):

תלמוד לומר אשר ישבתם וכו'. דרש "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם" היינו שהישיבה גרמה למעשיהם: