חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרשה ה ח

(ח) לא המצית את האור ולא וכו'. ד"השורף אותם" משמע המתעסק בשריפת עצמם לא במה שהוא חוץ מגופן:

המסייע בשעת שריפה. כגון המהפך בבשר והמשליך עצים והחותה בגחלים כדי שתבער האש (רמב"ם):

יכול יטמא בגדים משיעשה אפר. פי' אף ההופך בהם או המשליך גחלים אחר שנעשו אפר:

תלמוד לומר אותם. דמשמע שיש בהן עדיין קצת קיום:

ר"ש וכו'. פליג בתרתי אר' יהודה דקאמר המסייע בשעת שריפה דמשמע כל אימת דסייע אפילו רק בתחלתו, ועוד ס"ל דעד שיעשה אפר אפילו ניתך הבשר אם סייע אז מטמא בגדים והוא ס"ל דאינו מטמא בגדים עד שיוצת האור ברובן דאז יקרא 'שורף' אבל כל עוד שלא הוצת האור ברוב גופן לא יקרא בשם 'שורף'. ועוד ס"ל דמאי דכתיב "אותם" ממעט משניתך הבשר דתו לא מקרי "אותם":

הכי גרסינן אותם מטמא בגדים ניתך הבשר וכו' (כן איתא בזבחים קו.):