חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרק ז א

(א) ולא לאחרים. היינו עכו"ם שאינם מתכפרים בו:

לחוקת עולם לבית עולמים. לבהמ"ק ששם קריבין אלו הקרבנות לאפוקי בבמה שאין להקריבן:

תלמוד לומר וכל מלאכה לא תעשו. אצל "תענו את נפשותיכם" והוקשו להדדי, מה מלאכה דבר שהוא אסור במקום אחר כגון בשבת אסר אותה הכתוב גם ביום הכפורים, אף עינוי שאסר הכתוב הוא דוקא מה שאסר במקום אחר ובחיוב כרת כגון פיגול ונותר אסר לנו הכתוב ביום הכפורים ולחייבו שתי חטאות לאפוקי ישיבה בחמה או בצונן לא מצינו חיוב לזה בשום מקום: