חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרשה א ו

(ו) הכי גרסינן אהרן באל יבוא [הגר"א וכן הוא גם כן גירסת הראב"ד] ואין משה בבל יבוא. שמותר לו לכנוס בכל עת:

הכי גרסינן או אהרן בבל יבוא ואין הבנים בלא יבוא [הראב"ד והגר"א]. פי' או אינו שבא המיעוט למשה דאחר שאהרן ומשה שקולים היו ונצטוה אהרן הוא הדין משה אלא המיעוט הוא לבני אהרן:

שנצטוה לבוא. כה"ג שנצטוה לבוא ביוה"כ לפני ולפנים נצטוה שלא לבוא בכל עת מי שלא נצטוה כהן הדיוט וכו':

תמימים יוכיחו וכו'. ר"ל יש סברא להיפך שהאנשים שלא נצטוו לבוא בשום פעם אינן כלל בסוג זה של הבאה לפנים ולא שייך עליהן ציווי לומר שלא יבוא וכעין זה אשכחן אצל איסור שתויי יין שלא לכנס למקדש ולא הוזהרו על זה אלא תמימים ולא בעלי מומין:

לרבות את הבנים. וכן הוא אומר "וישמע אברם כי נשבה אחיו" ולוט הוא בן אחיו: