חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרשה א י

(י) מבית לפרכת להזהיר על כל הבית. פי' דבקרא כתיב "אל הקדש מבית לפרכת", ו'קודש' זו ההיכל דאקרי "קדש", ו"מבית לפרכת" זו קדש הקדשים דהוא מבית לפרכת, וקאמר האי תנא דהפסוק "אל יבוא" דהוא אזהרה, קאי על שניהם:

יכול על כל הבית במיתה. פי' דהאי "ולא ימות" יהיה קאי על כל הקרא:

תלמוד לומר אל פני הכפרת וכו'. פי' אי ס"ד דהאי "ולא ימות" קאי אכולהו, לא לכתוב "אל פני הכפורת" כלל (אל פני הכפרת מיקרי נגד הארון ממש) וממילא ידענא דיש על הנכנס חיוב מיתה דהרי נתחייב תיכף מקודם משבא אל הקדש קודם שנתקרב נגד הארון. אלא מדכתיב "אל פני הכפרת" שמע מינה דהאי "ולא ימות" קאי רק על "פני הכפרת" ולא על "מבית לפכרת" (כן איתא במנחות כז:):