חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרק ט ג

(ג) עד כאן הוא מדבר וכו'. כלומר עד המקרא הזה דלמען יביאו מדבר הענין העליון שענש כרת על שחיטת חוץ ועל העלאה בקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות שהוא משהוקם המשכן דאילו הך שהוקדשו מעיקרא אי לא מרבה להו קרא בהדיא לאיסורא לא שמעינן להו:

שהרי ענשן אמור. פי' מסתמא בהו משתעי והרי ענשן אמור כאן שענשן כרת:

פן תעלה עולותיך וגו'. וזביחה ילפינן מהעלאה בגזירה שוה הבאה הבאה דבשחיטה כתיב "לא הביאו" ובהעלאה "לא יביאנו" (תוספות שם):