חפץ חיים, חלק שני: הלכות איסורי רכילות, כלל ט ח

וְדַע, (כד) דְּאֵין שׁוּם חִלּוּק בְּכָל זֶה הַכְּלָל שֶׁכָּתַבְנוּ, בֵּין אִם חֲבֵרוֹ שׁוֹאֵל וְדוֹרֵשׁ מֵאִתּוֹ שֶׁיֹּאמַר לוֹ, וּבֵין לוֹמַר לוֹ מֵעַצְמוֹ. דְּאִם יֻשְׁלְמוּ כָּל הַפְּרָטִים (כה) שֶׁבִּכְלָל זֶה, אֲפִלּוּ אִם אֵין דּוֹרֵשׁ מֵאִתּוֹ דָּבָר, גַּם כֵּן צָּרִיךְ לְהַגִּיד וְאִם לֹא יִשְׁלְמוּ הַפְּרָטִים, אָסוּר בְּכָל גַּוְנִי {בכל האפנים}.