ברית עולם על ספר חסידים טז:א

אין ענוה נוהגת לעוה"ב וכו'. אע"ג דבכתובות סוף פ' המדיר אמרי בעובדא דריב"ל כי עייל לג"ע מכריז אליהו קמי' פנו מקום לבר ליואי אזיל אשכחין לרשב"י וכו' א"ל אתה הוא בר ליואי א"ל הן א"ל נראית הקשת בימיך א"ל הן א"כ אי אתה בר לואי. ולא היא דלא הוי מידי אלא סבר לא אחזיק טיבותא לנפשאי. אלמא ריב"ל עשכ ענוה בג"ע י"ל דרבינו מיירי דשם לא אפשר לכבד חבירו ולומר שב אצלי וכיוצא כדמפרש ואזיל אבל ענוה דלא לאחזוקי טיבותא לנפשיה נוהג בעוה"ב נמי: