ברית עולם על ספר חסידים קמד:א

אותו מעשר הוא מעשר עני לתת מעשר מכל אשר ירויח הן בריבית וכו'. עין רואה דרבינו מפרש קראי דמלאכי על מעשר כספים ומסוגיית לשונו הק' נראה דלפי' אמתי קאמר. ותימה על הרב ב"ח שכ' דמעשר כספים אפי' מדרבנן ליתי'. ונעלם ממנו דברי התו' בתעני' ד"ט ודברי תנחומא ודברי הרב צדה לדרך וכבר השיגוהו להרב ב"ח. ועתה ראיתי ד' רבינו דקרי בחיל ולייט עלה כמבואר. ומ"ש כאשר נכתב בפסוק כי עדיין לא היו ישראל לבין האומות וכו'. הרב המפרש עשה דקדוקים בפסוק וכתב דאליהם כיוון רבינו וז"ש כאשר נכתב בפ' ובמה שסיים כי עדיין לא היו ישראל וכו'. הביא נוסחא אחרת ופירשה. והרואה יראה שהדיוקים בפסוק אינם כדאי' להכריח הפי' וביאורו בסיו' דברי רבינו דחוק. ואפשר לפרש בפשיטות דכונת רבינו כך הוא צריך לעשר ולהפריש כאשר נכתב בפסוק כלומר בפסוק התורה עשר תעשר את כל תבואת זרעך וככה יעשה במעשר כספים והוקשה לו אמאי בתורה לא נכתב זה ותירץ כי לא היו ישראל בין האומות כי כשישראל על אדמתם הכל מתעסקין בתבואה ויין ושמן ולזה קבע בהם מעשר. ובימי מלאכי שהיינו בגלות אז כתיב הביאו את כל המעשר וכו' כנ"ל ודוק. וראיתי מ"ש הרב המפרש טוב טעם למה מותר לנסות במעשר דכיון שהוא נותן לעניים ואינו בודק אם יש להם חטא ומסתמא נותן לעניים יהיו מה שיהיו כן יכול לנסות ובא לו שפע דכיון שהוא לא דקדק אם ראוים העניים גם מן השמים אינם מדקדקין אחריו אם ראוי לאותו השפע ומשפיעין לו בלי דקדוק זה ת"ד. וידוע מ"ש הטור דגם בצרקה שרי לנסויי ובזה אפשר לרמוז נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לי שמא אינו ראוי העני והוא חוטא כי בגלל הדבר הזה שאינך מדקדק לדעת אם הוא כשר וראוי יברכך ה' אלהיך ומדת הדין אינה מדקדקת אחריך ותתברך בשפע בלי דקדוק. ומיהו יש להרגיש על רבינו כפי מה שפירשנו דבריו בעניותינו דהא גם בתורה כתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך ואמרו בספרי רבית ופרקמטיא ושאר רווחים מנין ת"ל את כל והגם דבספרי דקמן ליתי' אהימנותייהו דהתוספ' בתענית ד"ט שהביאוהו סמכינן וגם בתנחומא אמרו קרוב לזה ע"ש ודע כי אני הדל כתבתי בספר הקטן ברכי יוסף י"ד סי' רמ"ט דמעשר כספים היא בתורת חיוב צדקה ואינו בסוג מעשר עני ע"ש באורך. והשתא חזה הוית לרבינו דקאמר דהוא מעשר עני ויש לצדד הן בדברי רבינו והן בדברי הרמב"ם והטור כאשר המעיין ישפוט בצדק ודוק: