ברכת אברהם (יענר) קמד

וא"צ להחזיר אפילו לאחר ז' ג"כ לא את שפיר כי בבנאה בטיט יש לומר הואיל דמחובר לקרקע כקרקע דמי ובקרקע אין שינוי קונה כלל כמ"ש הפ"י הנ"ל אכן לפי דברינו הנ"ל שפיר יש לומר דאיירי שפיר דבנאה בטיט ממש וקנה העצים משום תקנת מריש וכמבואר בח"מ ס' ש"ס דתקנת מריש היא דווקא בבנאו בטיט יעוי"ש ומ"מ שפיר קונה העצים מכח הפקר מפני תקנת השבים ושפיר נפק בה מדאורייתא כיון דהפקר ב"ד הפקר גם הגזלן יכול לקנות שוב מן ההפקר ואין לומר דאסור לזכות בה הואיל שבאיסורא בא לידו ומחויב לקיים מצות השבה ז"א דב"כ וב"כ הואיל שחיבר העצים בטיט להקרקע כקרקע דמי אי אמרינן כל המחובר לקרקע כקרקע דמי ואפשר דברשותי' דמארי קיימ' לגמרי ואפילו אם תימא דלאו ברשותי' דמארי קיימי אפילו אם דינם כקרקע הואיל שעומדין על קרקע של גזלן מ"מ לדברי הפ"י אין על הגזלן חיוב השבת גזילה בקרקעות וכמו כן וודאי במחובר לקרקע אם נימא דכקרקע דמי ג"כ איכו מוטל על הגזלן חיוב השבה ואם אינו מוטל עליו חיוב הסבת הרי היא כשאר אינש דעלמא שיכול לזכות בם מהפקר על ידי חצירו כנראה מדברי הנ"מ הנ"ל דגם קרקע קונה קרקע בתורת חצר כי דוחק לומר דכוונת הנ"י שם מה שכתב כיון שחצי כותל עומד על חצירו קנתה לו חצירו יהי' כוונתו שקנתה לו חצירו למפרע בעודן מטלטלים ז"א כי שם איירי שהי' מסרהב ליתן כמו שכתבו תוס' שם בב"ב דף ת' בד"ה מארבע אמות מלמעלה אין מחייבים אותו דלהכי הוה בחזקת שלא נתן יעוי"ש א"כ באם הי' מסרהב ולא רצה לקנות א"כ לא קנתה לו חצירו עד שסמך לו כותל אחר וא"כ תקשי במאי קנאו הכותל השני שכבר היא במחובר א"ו דקרקע קונה קרקע בתורת חצר יער' בקצה"ח ס' קס"ד ס"ק ב' ע"כ שפיר י"ל דלהכי נפק בגזל עצים וסיכך בתם דיש לומר דאיירי שחיברם בטיט ומחובר לקרקע כקרקע דמי ואין עליו חיוב השבה כי בקרקע לא נאמר והשיב א"כ שוב שפיר נפק בה גם מדאורייתא דזכי מן הפקר וכמ"ש המק"ח אבל בלולב שמוטל עליו מצות השבה אף לאחר הפקר מש"ת לא יכול לזכות הגזילה מההפקר הואיל שבאיסורא בא לידו וחייב בי' במצות השבה להני לא יצא מדאורייתא דברי אברהם נ"ה. כ"ב ע"ב תחת מלת "וגנב וודאי הוא כולו, צ"ל וגנב וודאי היא על כולו": ובדף כ"ה תחת מלות"איכא שמא" צ"ל איכא חששא שם בע"ב קדושין תופסין באחותה צ"ל אין קדושין תופסין באחותה וכו' שם תחת מלות "דיאמרו אותן שלא שמעו בגיטא, צ"ל דיאמרו אותן שלא שמעו בגט משניהם וידעו שהקדושין הדרו יאמרו דהשני הקדושין בטלין דהיו קדושי טעות וזה ישא אחותה וזה ישא אחותה אבל אם נימא וכו' עד אבל לא יוכלו לומר צ"ל אבל לא יוכלו לומר אותן שישמעו מהגט משניהם שהקדושין של שניהם חלין בוודאי וכו' וכו' שם תחת מלת "ז"א עכ"פ, צ"ל כיון ששמעו בגיטא של הראשון וכו' בדף כ"ו ע"ב תחת מלת "שתתצטרף" צ"ל שתצטרך שם ע"ג תחת מלת "וסילק אע"ג" צ"ל וסילק א"ע "שם ע"ד תחת מלת. דאז הי' רשאי "צ"ל דאז הי' רשאי לזכות שם דיש לזכות, צ"ל דיש לו זכות: בדף כ"ז ע"א תחת מלות "ועיקר סלוקו" צ"ל ועיקר חלוקו. שם ע"ג דאיתא "אם במה שאנחנו חולקים הרי קנוי לך אותו חלק" צ"ל אותו חלק שלי שנופל לחלקך ע"י חלוקה ואף שאחים וכו' הריני מקנה לך אותו חלק שהוא שלי באמת ולאו לכשאקחנה הוא אם הוא שלו באמת אבל מחלקך שיפול לי אני מסלק א"ע וכו': בדף ל"א ע"ג תחת מלת "שוב לומר, צ"ל שוב יש לומר "שם" ידפינן "צ"ל ידעינן בדף ל"ד שם, מחמה מה "צ"ל מחמת זה, בדף ל"ב ע"ג ע"ד תחת מלת "בח"מ ס' כ"ט" צ"ל בח"מ ס' ר"ט בדף ל"ד ע"ד תחת מלת "דלאו מכום" צ"ל דלאו משום בדף ל"ג ע"ב תחת מלת "מפסקה" צ"ל ופסקה "בדף ל"ז ע"ב יעוי' ב"ח ס' ר"ט צ"ל יעוי' בחו"מ ס' ר"ט בדף ל"ח ע"ב תחת מלת "שלא מהני דברים שבלב המעשה" צ"ל שלא מהני דברים שבלב לסתור המעשה משמעות הספק בדף ל"ט ע"א תחת מלת "דאי כמעכשיו א"כ, צ"ל דאי לאו כמעכשיו א"כ "שם ואי לאו כמעכשיו דמי וודאי יצא צריך להיות ואי כמעכשיו דמי וודאי יצא שם ע"ד תחת מלת "תובע בתחילה את הדי', צ"ל תובע בתחילה את הדרים בבית בדף מ' ע"א תחת מלת, גם הרמב"ם בב"ב צ"ל גם הרשב"ם בב"ב: בדף מ"ה ע"ד תחת מלת "לו יהי' במזיק" צ"ל לו יהי' כמזיק בדף מ"ו ע"ג תחת מלת "שביד לשחטן" צ"ל שבידו לסחטן: בדף מ"ז ע"ב תחת מלת "אופן ושחטה" צ"ל עתה לשחטה: בדף נ"ג ע"ב תחת עלת "עבור האשה והכונה לחוד" צ"ל עבור האשה ורצונה לחוד: