ברכת אשר על התורה, במדבר כב:ב

"וירא בלק בן צפור" וגו'. לא ידעתי מדוע דאג כל כך מפני בני ישראל, וגם אם לא ידע על האיסור לתקוף אותו (דברים ב, ט), הרי ידע שישראל לא יכבשו מהם את ארצם, שהרי שלחו לומר להם את מה ששלחו לומר לסיחון: "אעברה בארצך וגו', עד אשר אעבֹר את הירדן אל הארץ אשר ה' אלקינו נֹתן לנו" (דברים ב, כז-כט).

עתה ראיתי שכבר רמב"ן נדרש לשאלה זו. לדבריו, פחדו המואבים כי היו מועטים ובני ישראל היו רבים, ואף על פי שידעו שלא יכבשו ישראל את ארצם חששו שילחכו את כל סביבותיהם כלחוך השור את ירק השדה, כלומר הם יכבשו את סביבותיהם כמו שעשו לשני מלכי האמורי, ויכריחו אותם להעלות להם מס ולעבוד אותם. (פ' בלק תשס"ה) וראה מש"כ להלן (בפסוק ד).

והשווה המתואר בספר שופטים (יא, טו-כג) בפי שליחי יפתח הגלעדי. (פ' בלק תשס"ה)