רש"י ד"ה לא תרדה בו בפרך, ...הרי הדבר הזה מסור ללב, לכך נאמר: ויראת. ע"כ. ומעניין שכאן מסיים רש"י בתיבה "ויראת", ושלא כלמעלה (בפסוק לו), ודומני שכך גם ביתר המקומות, שם מקפיד רש"י להדגיש את שם ה' בהקשר זה. (פ' בהר תש"ס) ואכן בדפוס רומי גם כאן הגירסא היא: "ויראת מאלהיך".