ברכת אשר על התורה, בראשית ו:טז

רש"י ד"ה צהר, יש אומרים חלון ויש אומרים אבן טובה המאירה להם. ע"כ. וקשה לי טובא. (א) מה מכריח לפרש הפי' השני, והרי במפורש מדובר להלן (ח, ו) על חלון. (ב) ומ"מ, וכי אבן טובה מקרינה אור? והרי אינה מקרינה אלא האור שהיא מקבלת? ור' שפתי חכמים שם (אות ע-פ). (פ' נח תשמ"ז)

גם מעניין שרש"י משנה הן מלשון בראשית רבה (לא, יא), שם מדבר ר' לוי על מרגליות, הן מלשון הבבלי (סנהדרין קח ע"ב), שם נאמר "קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם בצהרים". (פ' נח תשנ"א)

עיינתי ב"דברי זהב", ב"משכיל לדוד", ב"דבק טוב", "מזרחי", "גור אריה" ו"לבוש האורה". כולם נדרשים לד"ה זה, אך לא לשאלות דלעיל. (פ' נח תשמ"ח)

ונראה לי שפירוש זה - אבן טובה - הולם את דברי רש"י (ע"פ בראשית רבה כה ולד) "מכלל ששבתו כל ימות המבול, שלא שמשו המזלות ולא ניכר בין יום ובין לילה" (כב, ד"ה ויום ולילה לא ישבתו), שכן חלון בחושך אינו מועיל, ומה שמדבר הכתוב להלן על חלון הוא עבור אויר. אך עדיין קשה שאלתי השניה. (פ' נח תשמ"ח)