ברכת אשר על התורה, בראשית ו:יד

רש"י ד"ה בכפר, זפת בלשון ארמי. ע"כ. ולא ידעתי, מה הערה זו מוסיפה לנו, שהרי לא דוברי ארמית אנו, לא היום ולא בימי רש"י, ובאשר לפנים, הרי אונקלוס כבר תירגם: סופרא, וכך מביא רש"י מלשון הגמ' (שבת עד ע"ב), ואם כן - מה ביאר? (פ' נח תשנ"ה)

שם. ...ועוד, כדי שלא יריח אותו צדיק וכו'. דומה שרש"י נוטה כאן לדעת ר' יוחנן שצדקותו של נח לא היתה אלא לדורו. (פ' נח תשס"ו)

רש"י ד"ה עצי גפר, כך שמו... על שם גפרית שנגזר עליהם להמחות בו. ע"כ. וקצת קשה, מה שייך שם העץ שממנה תיעשה התיבה, לחומר שבו תימחה האנושות. (פ' נח תשנ"א)

ולכאורה אין זה כי אם לשון נופל על לשון. (פ' נח תשנ"ט)

ודומה שאף לפי אלה המציינים כאן: סנהדרין קח ע"ב (שפתי חכמים אות ס ומ' כהן בחומש הכתר) זה קשה למדי. (פ' נח תש"ס) ור' נחלת יעקב שכתב כי עשיית התיבה היתה כדי לעוררם לתשובה ועל כן עשאה נח מעצים המזכירים את פרטי הגזירה.

ועוד דומה שבכתוב אין כל זכר לגפרית בקשר למבול. (פ' נח תשס"ג) ור' רא"ם שביאר כי מי המבול היו רותחין כדאיתא בגמרא (סנהדרין קח ע"ב), והרתיחה הטבעית במי המעיינות, היא מהגפרית שבהם.