ברכת אשר על התורה, בראשית מד:יח

"ויגש...". כמה שכתבתי למעלה (יח, כג).

רמב"ן ד"ה טעם ידבר נא עבדך דבר, ...כי דבר הוא התמורה וכו'. כלו' "דבר" בא כאן במובן: הצעה. (פ' ויגש תש"ס)

רש"י ד"ה כי כמוך כפרעה וכו'. דומה שאין מקרים רבים שבהם רש"י מביא פשט, דרש ועוד שני פירושים, והיה כדאי לבדוק תופעה זו. (פ' ויגש תשס"א, בשערי צדק)

"בי אדני, ידבר נא עבדך... אדני שאל את עבדיו" וגו'. סגנונה של כל הפרשה קצת תמוה, שכן מתחלפים בה הדיבורים־הפניות בגוף שני ובגוף שלישי, לכאורה בלא כל שיטה. וגם הפניה "אדני" מופיעה בה רק בתחילתו של הנאום הנרגש הזה ובסופו, אבל לא במהלכו. ושמא זה ביטוי ללהט ולהתרגשות שבו נאמרו הדברים בפיו של יהודה? (פ' מקץ תשמ"ט)

יש הקפדה על סגנון דיבורו של יהודה שהוא מצרף לשם "אבי" את התואר "עבדך", והנה בסך הכל הוא עושה כן ד' פעמים (בפס' כד, כז, ל ולא), ולא מצאתי כל סיבה לאיזכור או אי איזכור זה. (פ' ויגש תשס"ג)