ברכת אשר על התורה, בראשית מב:לו

"...יוסף איננו ושמעון איננו". ומתרגם־מפרש אונקלוס - יוסף ליתוהו ושמעון ליתוהו הכא (יוסף איננו ושמעון איננו כאן), והרי זה תרגום מפרש ומדייק. יודע היה יעקב ששמעון חי רק שאיננו לפניו. (פ' מקץ תשס"ו)

רש"י ד"ה אתי שכלתם, מלמד שחשדן, שמא הרגוהו [את שמעון] או מכרוהו כיוסף. ע"כ. משמע כאלו לגבי יוסף היה לו ליעקב ברור שהרגוהו או מכרוהו, שעל כן הוא אומר: כיוסף, זה מנין לו לרש"י? (פ' מקץ תשמ"ח) ור' נחלת יעקב שביוסף, כיון שראה יעקב קנאת האחים ושנאתם אותו חשדם בהריגה (שהרי ראה הכתונת טבולה בדם, והתאבל עליו כאמור למעלה לז, לד), אך בשמעון שלא שנאוהו, הסתפק אם הרגוהו או מכרוהו, לכן לא התאבל עליו כלל.

ורא"ם המובא בשפתי חכמים (אות נ) הקשה: תימה דהכא משמע שיעקב אבינו, נודע לו עכשיו בעת שהיו מבקשים שירד בנימין עמהם, שמכרו את יוסף, ואם־כן איך אמר להם אחר־כך "אתם ידעתם" וכו'. ור' תירוץ הצדה לדרך שם. (פ' מקץ תשמ"ט)

והנה לא ידעתי, למה רא"ם שואל מן "אתם ידעתם" וגו' (מד, כז), ולא כפי ששאלתי למעלה. (פ' מקץ תש"ן)

בחומש תורת חיים צוין כאן לבראשית רבה (צא, ט), אך בשתי המהדורות שבידי לא מצאתי. ובדפו"ר כמו לפנינו. (פ' מקץ תשנ"ב)

רק עתה שמתי לב להערה רמוזה שם בבראשית רבה: "ויהי הם מריקים שקיהם", כמלמד שחשדן אביהם. "ויאמר אליהם יעקב אביהם" וגו', כבר יוסף איננו ושמעון איננו, עלי להעמיד י"ב שבטים וכו'. וראה שם פירוש מהרז"ו. (פ' מקץ תשנ"ג)