ברכת אשר על התורה, בראשית כד:סד

חזקוני ד"ה ותרא וגו'. פירושו הראשון מאד אינו סביר - קטנה ופחדנית שכזו אינה שואבת מים לעשר גמלים! (פ' חיי תשנ"ג)

רש"י ד"ה ותפל, השמיטה עצמה לארץ. ...ולא הגיעה עד הקרקע וכו'. ולא ידעתי, מה טעם השמטה זו. שאלו השמיטה עצמה ארצה, אפשר להבין שיש בכך משום דרך־ארץ (כשיצחק עומד, אין זה נאה שהיא תשב על הגמל), השמטה למחצה אינה מובנת. והנה היורד מגבו של גמל מבריך אותו, וכאן לא היה מי שיבריכו, שהרי רבקה הלכה־רכבה אחרי אליעזר (סא), ואף־על־פי שלא היה מרחק גדול ביניהם, שהרי דברו ביניהם, לא היה יכול אליעזר להבריכו, ועל כן שמטה עצמה בלא הברכה. (פ' חיי תשמ"ח)

ור' בפירושו של רש"ר הירש על אתר. (פ' חיי תש"ן) ור"ע ספורנו באר שהכניעה ראשה בהיותה על הגמל לכבוד יצחק.