ברכת אשר על התורה, בראשית טז:ה

רש"י ד"ה אנכי נתתי שפחתי וגו' ביני וביניך. ר' יעקב קופל רייניץ שאל במכללה, מה קשר בין ריש ד"ה ודברי רש"י, וצריך לבדוק בכל המפרשים, כי כולם עומדים על זה, אף כי בדפו"ר אינו כלל אלא "ביני וביניך". ובפשטות נראה לי כי "אנכי נתתי" הוא כביכול הצטדקות למעשה שרי - נתינת עין רעה בעיבורה של הגר - כלו' זכאית אני למעשה חמור זה, שהרי אני זו שנתתי וכו'.

ועוד יצוין בשלב זה כי בדפו"ר נוסח מתמיה - "כל ביני ובינך שבמקרא" וכו', והרי לכאורה לא שייך כלל לדבר בהקשר זה על "ביני".

ודאי שרש"י (והמדרש) מבקש ליישב את השאלה המתבקשת - מה אשם אברהם אבינו בהתנהגותה של הגר, ולכן הוא מוצא סיבה לעוול שנעשה לשרה בו ולא בהגר. (חמס־עוול). (פ' לך תשס"ו)