ברכת אשר על התורה, בראשית יד:ה

"...את רפאים". יחסת־את בלא ה"א־הידיעה מאד נדירה, וצ"ע למה כך כאן. (פ' לך תש"ן)

ואולי העדר ה"א־הידיעה בא למעט את עוג שלא נהרג, כדברי חז"ל (ר' רש"י לדברים א, ד). (פ' לך תשס"ג) ור' דעת מקרא שבא הדבר לרמז שלא כל הרפאים הושמדו אלא רק מקצתם.

רש"י ד"ה הזוזים, הם הזמזומים. ע"כ. וראה שפתי חכמים (אות ט), ונראים דבריו, שהרי זו השערה סבירה למדי. אבל קצת קשה לי, מה איכפת לו לרש"י: לזהות זוזים אלה עם הזמזומים שבס' דברים (ב, כ), והרי אין זה מוסיף לנו דבר להבנת פסוקנו. (פ' לך תשנ"א) ור' גור אריה שהכתוב בא לספר גבורת ארבעת המלכים, שאף־על־פי כן לא נמנע אברהם מלצאת לרדוף אחריהם וכדברי רש"י להלן (פס' ה), ולכן הזכיר המלחמות שעשו עם גיבורים ונצחום, והנה על רפאים ואימים למדנו בס' דברים (ב, יא) שהיו גבורים וענקים, אבל "זוזים" לא ידענו גבורתם, אלא שהם זמזומים המתוארים שם (פס' כא) "עם גדול ורב ורם כענקים".

ולכאורה גם יש לשאול, מה עניין הכתוב לקרוא להם כאן כך ושם אחרת. (פ' לך תשס"א)