ברכת אשר על התורה, דברים יג:ז

רש"י ד"ה חיקך, השוכבת בחיקך ומחוקה בך וכו'. לכאורה היה צריך ד"ה להיות: אשת חיקך, שכן בלעדי המילה "אשת" לא שייך לומר "השוכבת". וצריך עיון. (פ' ראה תש"ס)

ואולי מפסוק זה ראיה לסברתי, כי מקור הכלל התלמודי "אשתו כגופו" (עיין ברכות כד ע"א; כתובות סו ע"א; מנחות צג ע"ב; בכורות לה ע"ב) הוא בכל הפסוקים שבהם מנויים בן ובת ועוד קרובים, אך לא האשה - כי היא מובנת מאליה, כגופו שלו, ורק כאן הכרח להזכיר אותה בנפרד. (פ' ראה תש"ס) וראה מש"כ למעלה (יב, יב)

רש"י ד"ה אשר כנפשך, זה אביך וכו'. מאוד קשה לי למה זה יכנה הכתוב את האב בשם רֵע. ודברי "שפתי חכמים" (אות כ) לא הבינותי. כלום רוצה לראות ב"רעך אשר כנפשך" שני גורמים שונים (כלומר "רעך" כפשוטו ו"אשר כנפשך" כאב)? (פ' ראה תשס"ו) וראה "גור אריה". לדבריו, המשמעות הפשוטה היא שהכתוב מדבר על חברו הקרוב אליו, וממה שהוסיף הכתוב ואמר "אשר כנפשך" הננו מרבים את האב שהוא אהוב על האדם כנפשו.

עדיין קשה: (א) למה אין הכתוב אומר פשוט: אביך? (ב) למה נמנה האב בסוף המסיתים ולא בראשם? (פ' ראה תש"ס)