ברכת רצ"ה סג

דכיון שאינו אנוס אונס גמור אין ראיה שאי אפשי בו לגמרי וגם אם נבוא לחוכך ולומר דזה שהודיע כזאת להעדים חשוב ג"ד שאין רצונו בהגט מה שאינו ברור עוד אצלי לא מהני מסירת מודעא כשהי' זה באמצע הכתיב' שהג"ד הוא בא לבטל מעשה השליחות של הסופר או קצת מעשה הגט דלאו מילתא היא לדידן דקיי"ל כאביי דג"ד בכה"ג לאו מילתא היא בגט וכנ"ל] ובנ"ד גם זה לא העידו שהמגרש עכ"פ אמר להם שהוא אנוס גמור המבטל. אולם גם זה לא יעלה ארוכה עוד להגט שאנו בו דאף דלא נחקרו העדים גם ע"ז מ"מ אחרי שלא אמרו בהיפך אסור' להנשא מספיקא עד יחקרו ויאזינו מה בפיהם ועיין ברמב"ן ז"ל הובאו דבריו בש"מ שכתב לפרש הא דאמרי' אי דגיטא ומתנתא גלוי מילתא בעלמא היא דאמאי אי לא כתיב בה אנן ידעינן באונסי' לאו מודעא היא כלל וגט היא בודאי כו' דאף אי לא הוי מפורש אונסי' הו"ל למיחש דלמא אנוס לגמרי ולכל הפחות גבי גט לא נתירנה לעלמא כו' ואם פשטה ידה וקבל' קידושין מאחר תצטרך גט משניהם להתיר' לעלמא כו' עכ"ל וה"ה וכ"ש בנ"ד וכמובן. והנה כאשר אתבונן מהגב"ע לא נגבו העדים בפני האשה ואם השערתי זו נכונה היא זה חשוב יותר שלא בפני בע"ד ממה שחשו הב"ד דק' סאוויחוואסט שלא לקבל העדות על האונס שלא בפני הבעל דבזה י"ל וכן דעתי נוטה דכיון שהוא הזמין העדים א"צ לקבל העדות בפניו אלא שעדיין לא מצאתי גילוי לזה וצריך עוד תלמוד אצלי **(מלחמות אריה מסתימת הלשון בש"ס ופוסקים דאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד משמע דאין חילוק כלל וצריך לקבל גם בפני זה שהזמינם לבוא להעיד. וגם לדעתי יש למצוא גילוי לזה מב"מ ל"ט ע"ב גבי מרי בר איסק אתא לי' אחא מבי חוזא כו' אמר אית לי סהדי דחלו מיני' דגברא אלמא הוא וא"ל ר"ח למרי זיל אנת אייתי סהדי דלאו אחיך הוא וא"ל מרי סוף סוף אתו סהדי ולא מסהדי א"ל תרתי לא עבדי ע"ש והקשו רש"י ז"ל ותוס' דא"כ לא שבקת חיי לכל גברא אלמא ותרצו דאמר לי' שיביא אותן עדים עצמן ע"ש וכתב הש"מ שם דמיהו צריכים דייני למידע אי קושטא הוא דסהדי אית לי' ונשיילי להו דלאו באפי' בעל דינא אלא דהך סהדותא לא מהני דאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד ע"ש א"כ לדבריו העדים כבר הגידו להב"ד העדות אלא שבפני מרי לא רצו להעיד ואי נימא דבפני בע"ד שהזמינם לבוא להעיד אינו מעכב יקשה הא דפריך סוף סוף אתו ולא מסהדי הא אי יזמינם מרי להעדות שפיר מקבלין שלא בפניו. והמה לא היו יראים להגיד שלא בפניו רק בפניו אלא מזה מוכח דגם בפני הבע"ד שהזמינם ג"כ בעינן ודו"ק ודע שמהש"מ מוכח דסבר דגם בבע"ד אלים ג"כ אין מקבלין שלא בפניו דלא כמ"ש הרמ"א בחו"מ סי' כ"ח בהגהה בשם פסקי מהרא"י ע"ש:)** והאש' היא באמת הבע"ד ממש שאנו רוצין לדון עלי' שהיא עדיין אגידה בי' וכמובן. ואף דבמודעא הקילו לענין מפי כתבם מ"מ אין להקל משום זה לענין שלא בפני בע"ד דאין לדמות תקנת חז"ל זו לזו. ובראשית ההשקפ' עלה לכאור' על לבי דממקומו הוא מוכרע דבמודעא הקילו גם לענין שלא בפני בע"ד דאל"כ למה יועיל כתיבת מודעא דנהי דתקנו חז"ל דאף דלא נעשה מדעת שניהם יחשב חתימתם כאילו נחקרה עדותן בב"ד מ"מ הא חתימתם הי' שלא בפני בע"ד ובשלמא בשטר ניחא דכיון דהי' מדעת שניהם הוו כשלוחם ורצו שיקובל עדותן שלא בפני בע"ד משא"כ במודעא שהשני לא ידע כלל ולמה יועיל שלא בפניו. אולם אחרי אשר התבוננתי ראיתי דאין מזה ראיה דהמודעא היה מקודם המכירה וכדומה ובשעת עדותן דהיינו בשעת חתימתן דהוי כאילו העידו אז בב"ד לא היה שכנגדו בעל דין כלל וכמובן וז"פ וברור: ואוסיף לומר דאף א"נ לדמות הך דשלא בפני בע"ד להך דמפי כתבם שהקילו חז"ל שמועיל במודעא מ"מ אין לדון בשביל זה בנ"ד דהא דהקילו חז"ל שיועיל עדות מפי כתבם במודעא אינו משום דכיון דהוא להציל הנאנס הקילו שלא יצטרך להביא העדים לב"ד דא"כ גם בעידי גזילה הי' לנו להקל שיועיל מפי כתבם ורק דעיקר הטעם במודעא הוא דחשו חז"ל דאולי ימשוך זמן האונס ועד שיסתלק ימותו העדים או ילכו למדה"י ולהביא העדים בשעת מעשה לב"ד יש חשש שיוודע המסירת מודעא להאנס ולכך תקנו שיועיל שיכתבו המודעא ויתנו לידו וזה לא שייך היכי שלא כתבו מודעא ורק שבאו להעיד אח"כ בב"ד והו"ל א"כ כשאר עדות דל"מ מפי כתבם וצריך שיהי' הקבלת עדות בפני הבע"ד וכמובן וגם זה ברור אצלי

אולם לדינא אין לדון ולסמוך ע"ז להקל דדעת גדולי המורים ז"ל דבענין איסורים מקבלים עדות שלא בפני בע"ד דכיון דהוי לאפרושי מאיסורא כ"ע בעלי דברים נינהו מהם דס"ל דבכל איסורים דינא הכי באין הבדל ומהם דס"ל דלאסור אשה על בעלה צריך לקבל בפניה משום דהוי פסול הגוף אבל לא בשאר איסורים קידושין גיטין וכדומ' עיין בכנה"ג ז"ל אה"ע סי' מ"ב. ובצירוף דעת רבים מהקדמונים ז"ל דבדעבד כשר אף שנתקבל שלא בפני בע"ד יש לנו רוב בנין ורוב מנין להחמיר באיסור תורה וחומר איסור אשת איש. עוד אמינא דלכ"ע אין לעשות מעשה באיסורים עד שיחזרו ויגידו בפני הבע"ד דאחרי ששני עדים העידו והגידו כן אף אי נימא דלא מהני העדות שנתקבל שלא בפני בע"ד צריכין אנחנו מ"מ לברר ע"י שנקבל העדות בפניו ואף דדעת קצת דהיכא שכבר העידו שלא בפני בע"ד ל"מ אח"כ הגדתם בפניו דעבידי לאחזוקי דיבורייהו וכמבואר בפוסקים ז"ל וביחוד בנ"ד יש ביד העדים אח"כ כשיעידו בפני האשה ובעלה לבטל עדותן הראשונה מבלי שיחזרו ויגידו שיאמרו שהאונס שידעו לא הוי אונס המבטל וכנ"ל וכמובן. אמנם אין אנו צריכין לכ"ז וכדכתיבנא. זו"ז לא אדע מה בא כ"ת להשמיענו שהבעל הי' מכה את אשתו דאפי' אם הי' מהכופין להוציא והי' ע"י ב"ד [מה דליתא באמת בנ"ד] אינו מועיל כל מאום במקום מסירת מודעא וכמבואר בש"ס ובפוסקים ז"ל. בהא סלקינן דאין מקום בשום פנים להכשיר הגט וכאשר בררתי. והנלע"ד כתבתי וה' הטוב יצילנו משגיאות: סימן כב לבוב יום ב' כ"א אדר תרל"ט: לכבוד הרב המאה"ג וכו' מהו' יהודה שטראזבערג אבד"ק קאסוב נ"י

תוכן השאלה בשני יורשים שירשו דירה ודרכם הי' להשכיר כל הדירות לאחרים יען המה לא דרו בעיר הזאת ואח"ז מכר אחד חלקו לאחר והשוו עצמם הלוקח והיורש שג' שנים ידור הלוקח בעליה והשטח התחתון יהי' שייך להיורש ואח"כ בעבור הזמן יחלפו הדירות וכאשר הביא היורש הכתב מהחלוקה ששם הי' נאמר שהיורש יוכל להשכיר הדירות ותשלומי המס יהי' חל על שותפות מיאן הלוקח מטעם שמחק המלך שאם דר הבעה"ב בעצמו פטור ממס ואך אם ישכיר אף מקצתו ישלם מס מן הכל ואחרי שהוא דר בעצמו למה ישא כלל בעול המס שנטל על הכל ונגמר ביניהם שאח"כ יעמדו לד"ת ורצון כ"ת לדעת חוות דעתי הדין עם מי הן על העבר והן על להבא עכת"ד השאלה