ברכת רצ"ה קיח

בזה אלא שאין כאן מקום הביאור. כן עלה על לבי: **(מלחמות אריה הנה בבכורות ל' ע"ב איתא הלשון אמר רשב"א משום ר' מאיר מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קומעת לו תפילין על ידו ור"מ הא אית לי' בהדי' בערובין צ"ו דנשים חייבות בתפילין דהוי מ"ע שלא הזמן גרמא אבל בע"ז ל"ט ליתא הגרסא משום ר"מ ע"ש אך מה שמביא מו"ח ז"ל שהיתה קושרת לו בזרועו בגמרא בבכורות ובע"ז איתא הלשון על ידו. ועל ידו הוי הפי' בשבילו כמו שפי' רש"י ז"ל בחולין כ"ט ע"א גבי ומירק אחר שחיטה על ידו וז"ל בשבילו כמו מערב אדם על יד בנו ובתו והוי פי' בשבילם ע"ש. וכן נראה ממה דאמרינן התם נשאת למוכס היתה קושרת לו קשרי מוכסין על ידו דע"כ הכונה בשבילו דודאי לא הוי הפי' בזרועו אך התוס' במנחות ל"ה ד"ה משעת הנחה הביאו הלשון והיתה קושרת לו תפילין בזרועו כו' ולפי שאין נוח לקשור בידו אחת היתה מסייעת לו עכ"ל אך גם לפ"ז יש לפקפק לכאורה קצת במה שהעיר מו"ח ז"ל דאי נימא דהקשירה דהיינו ההידוק היא מצוה בעצמותה איך תוכל אשה לקשור הרי לאו בת חיובא היא. כיון שהוא בעצמו הי' קושר בידו רק שהיא היתה מסייעתו א"כ אפי' אם האשה פסולה לקשור י"ל דכשר בכה"ג ולכאורה תליא דבר זה במחלוקת הפוסקים בישראל ופסול שאוחזים בסכין ושוחטין דהרשב"א ז"ל פוסל השחיטה וכן פסק המחבר ביו"ד סי' י"א והש"ך הביא שיטת הא"ז והג"ה דפ"ק דחולין שמכשירין וכן הוא בתוספתא וכן הרש"ל ז"ל פוסק הכי. וכן משמע מהפמ"ג שפסח ג"כ הכי ע"ש ולפ"ז לדעת המכשירים גם בנ"ד מותר דחשוב ג"כ כמו כשר ופסול שקשרו יחד דצריך להיות כשר כמו בשחיטה. אך לפע"ד י"ל דהתם לענין השחיטה בדעבד כשר. וכן הכא בדעבד כשר אבל לכתחילה צריך להיות אסור דהא מ"מ לא עביד המצוה כתיקונה. וא"כ שפיר יש להוכיח מהך דחבר שהיתה מסייעתו לכתחילה שההדוק אינה מצוה בעצמותה וכמ"ש מו"ח ז"ל. והנה גוף החקירה של מו"ח ז"ל אם צריך לעשות ההדוק בעצמו או אפשר שיעשה ע"י אחרים נ"ל שיש להוכיח מהספרי שהביא המג"א שם סעי"ק ג' מה ת"ל על ידכה להביא את הגידם שהוא נותן בימין ע"ש. והנה גידם שאין לו שמאל ע"כ אחר מהדק לו אלמא דשרי ועי' בתשו' מהרי"ט א"ח סי' ז' אהא דמברכינן להניח תפילין ולא לקשור תפילין וכתב דאפשר דוקשרתם קאי על הקשירה דמקודם ולא על ההדק ע"ש ודבריו צ"ע מהא דקאמר בגמרא מדקשירה בימין הנחה בשמאל ועי' בתוס' דמנחות הנ"ל שהוכיחו דהך וקשרתם הוא בשעת ההנחה ממש מהגמרא הנ"ל. ולשיטת ר"ת צ"ל דההדק הוא הקשירה. אבל אי אפשר לומר דוקשרתם קאי על הקשירה דמקורם דא"כ איך יפרנס הגמרא הנ"ל

)** אולם באמת אף דגוף הדבר דאין ההידוק מצוה בעצמותו ברור ונכון לדעתי לפי האמת וההלכה. ואין לומר א"כ דהקפידה תורה ע"ז שיהי' בימין או שיהי' הקושר דהיינו המהדק בר חיובא וגם לא אשתמיט לשום אחד מהפוסקים ז"ל שיאמר כן שצריך להיות בימין וגם שאין אשה יכולה לקשור תפילין בזרוע האיש דלאו בת חיובא היא דלית הלכתא כהחבר בזה שהניח לאשתו לקשור לו. הנה עכ"ז לפענ"ד קשה לפרש הך דהכא דמה כתיבה בימין אף קשירה בימין דלאו לענין הקשירה נאמר ורק לענין ההנחה שתהי' באופן זה שתהי' הקשירה שקושר בעצמו בימינו דהיינו שיניחם בשמאלו וא"א להאמר כלל דבאמת הך היקשא דוקשרתם וכתבתם אינו מופנה שנאמר דלזה אתיא דמהך היקשא ילפינן דכל שאינו בקשירה כו' וא"כ בשלמא אי נימא דאתיא לקשירה גופא שצריכה להיות בימין ורק שממילא יש גילוי מזה דהך דידך היינו שמאל וכאמור למעלה ניחא דיש לומר דלכל מילי איתקיש הקשירה והכתיבה משא"כ אי נימא כנ"ל דלא ילפינן כלל לענין הקשירה בעצמה ולא איתקש לזה דאין הקשירה דהיינו ההידוק בעצמו מצוה פשיטא לי שאין לילף וללמוד מזה כלל לענין ההנחה כיון שאין ההיקש מיותר וכנ"ל וזה פשוט וברור אצלי. וע"כ צ"ל א"כ לפ"ז דלפי האמת לא דרשינן הך דוקשרתם כו' לענין ההנחה בשמאל ומאן דדריש הכי ס"ל דההדוק דהיינו הקשירה היא מצוה בעצמותה. והקפידה התורה שתהי' בימין ואנן לפי פסק ההלכה לא קיי"ל באמת הכי וכמו שבררתי. ורק דילפינן שמאל מהך דידכה יד כהה או לדעת החולקים על הסמ"ג וסה"ת ז"ל לענין חליצת איטר וס"ל שחולץ בשמאל כל אדם מהך דידך זו שמאל כת"ק וליתא א"כ לפי האמת להך דרשא דוקשרתם כו' לענין ההנחה בשמאל וא"כ אין יתרון להכתיבה על שאר מעשיו וכדעת החולקים על הר"י מפריז ודעימי' ז"ל אחרי הדברים האלה והחזיון הזה קשה בעיני לקבוע מסמורות בהלכה זו לילך רק בתר כתיבתו אחרי שרוב הפוסקים ז"ל חולקים בזה וכאשר בררתי בדברינו למעלה וחזקתי דבריהם ז"ל מדברי הש"ס. ואם אמנם כמו כן לא אוכל להכריע נגד הכרעת רבינו הרמ"א ז"ל והמנהג. וביחוד אחרי שגם מדברי התוס' בסוגיא דשמעתין ד"ה מה כתיבה כו' נראה שדעתם נוטה לזה [ועיין בדבריהם שעשאוהו בכה"ג כשולט בשתי ידיו ונ"מ דהיכי דהוא להיפוך שרוב מעשיו בימין וכותב בשמאל מניח בשמאל כל אדם ודלא כמו שביארו בש"ע לדעת הר"י מפריז ז"ל דהכל תלוי בכתיבתו עיי"ש] עכ"ז היכי שרק מחמת הרגלו כותב בימין וכל שאר מעשיו בשמאל לפע"ד יש לו להניח תפילין כשאר איטר בימין כל אדם שהוא שמאלו אחרי שבזה בלאו הכי יש חולקים עיין במרדכי ז"ל. ומי שרוצה לצאת ידי כל הדיעות יניח בכה"ג בשתיהם זה אחר זה ובתחלה בימין וביחוד היכא שכותב אשורית בשמאל ורק מושיטא כותב מחמת הרגלו בימין לית דין צריך בושש כי הוא כאיטר גמור לכל דבר שיניח בימין כל אדם וגם הר"י מפריז ז"ל יודה לדעתי בזה דהך דמה כתיבה כו' בכתב אשורית נאמרה. ולפי הנ"ל בנדון שלפנינו ראוי ונכון לפע"ד שיכתוב אשורית כטבעו בשמאל ויניח תפילין בימין כל אדם כשאר איטר ואין לחוש לזה שהרגיל עצמו לכתוב מושיטא בימין כל אדם וכאשר בררנו

ולענין שיהי' סופר סת"ם עדיף היתירו טפי דאף אי נחוש לומר דבשביל שכותב מושיטא בימין כל אדם הו"ל לענין כתיבה כשולט בשתי ידיו. הנה אין כאן חשש רק לענין הנחת תפילין בימין כל אדם. דלדעת הר"י מפריז ז"ל ודעמי' הי' צריך להניח בשמאל וכמ"ש לדעתם ז"ל בהגהת סמ"ק ונמשך אחריו המג"א ז"ל דגם בשולט לענין כתיבה בשתי ידיו ושאר מעשיו רק בשמאל דינא הכי דמניח בשמאל ומסתבר טעמייהו דכיון דלדעת הר"י מפריז ז"ל ודעמי' אזלינן רק בתר כתיבתו כשכותב בשתי ידיו דינו כמו שולט בשתי ידיו דמניח בשמאל כל אדם דשאר מעשיו לא מעלין ולא מורידין [ואנכי אמרתי להביא קצת ראי' לזה לפמ"ש הפוסקים ז"ל להכשיר דפוס בסת"מ א"כ באיש כזה שעושה כל מעשיו בשמאל אם היה כובש בדפוס פשיטא שהי' עושה בשמאל וא"כ כתיבת סת"מ לדידי' אפשר בשתי ידיו בכתיבה בימין ובדפוס דג"כ הו"ל בכלל וכתבתם בשמאל ואמאי מניח בשמאל. א"ו דכיון דלדעתם בכתיבה תליא מילתא גם בכותב בשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם וכנ"ל בשם הגהת סמ"ק והמ"א ז"ל ויש