בנין שמואל פב

י"ב חיות שבהיכל הרצון. וקה"ק סוד האוירא דלא איתפס וביניהם ב' פרוכת בסוד ב' קרומים של המוח כידוע, ולכן הי' להארון יוד אמות לכל צד בסוד יוד ששורשה באוירא יו"ד דנפיק מאויר ונעשה אור. והנה בזה תבין למה נחשבו גם כותלי קה"ק בכלל ההיכל כמ"ש במלכים שהבית ששים אמות ארכו וסתם בית הוא ההיכל וקה"ק נקרא חדר. ב' בחינות בית וחדר וא"כ הרי ההיכל לא הי' רק מם אמות רק עפ"י דברי הגראז"ל שהבאתי כי הגלגלתא אחת היא ולמעלה קרקפתא כתר מקפת האוירא קה"ק ולמטה מקפת המוחין שהוא ההיכל, ולכן לא עשו בבית שני כותל באמצע כי גם כותלי קה"ק נחשבו להיכל כי קה"ק הוא רק רוחא פנימי אוירא, ודע כי לפי הנרא' הנה ב' הדרכים שכתבתי כאן סותרים זא"ז אבל באמת בע"ח נמצאו גם שניהם וכן בדברי הגראז"ל והענין לפע"ד נרא' כי בבחינות עתיק הנה ג' רישין דילי' למעלה מא"א וג' רישין דא"א חג"ת דעתיק כמ"ש לדרך הראשון והם חסד בגלגלתא, גבורה במוחא ת"ת באוירא לפ"ד האריז"ל, ולפי דעת הגראז"ל דעת או ת"ת בגלגלתא וחסד באוירא וגבורה במוחא וכבר כתבתי תירוץ לפע"ד שלא יסתרו דברי הגראז"ל עם האריז"ל עיין במאמרינו בבתי הנפש סימן י"ג. אולם לערך א"א הוא סדר אחר כמ"ש האריז"ל כי מ"ס חכמה שלו וגרון בינה, ויהי' אוירא וגלגלתא ב' בחינות שבכתר והוא על דרך השני שכתבתי כאן ובזה תבין דברי הגראז"ל בהדרת קודש הובא ביהל אור נח כי העיקר מ"ס וגרון חו"ב דא"א מים ואש וגלגלתא כתר ובו גנוז אוירא, וזהו אמ"ש כסדר וגם בין מ"ס וגרון הלשון דעת מכריע באמצע ובו מתלבש ת"ת דעתיק ובמ"ס וגרון חו"ג דעתיק, וכתב שם בעצמו שהדברים סותרים למ"ש בע"ח רק שכמה בחינות יש ואלו ואלו דא"ח והוא לרוחב בינתו לא פירש ואנחנו לא נדע עד מה אך לפע"ד נרא' בדרך אפשר כמ"ש כי דרך הראשון לערך עתיק, והשני לערך א"א גם העתיק המתלבש בו הוא באופן אחר הבן

יא ודע כי כתב שם הגראז"ל בהדרת קודש כי הגלגלתא בה ע"ס וז' תיקונים דגלגלתא המה ז"ת שגלגלתא דעת ובה גנוז יסוד דבינה דרדל"א כי כל יסוד עליון נעשה דעת תחתון, וביסוד דבינה זאת גנוז יסוד דחכמה דרדל"א והוא אוירא וכמו כן כתב בס"ד פ"א דף ו' בליקוט כי גלגולת שהיא כתר דא"א כעשה מבינה דרדל"א כמו בז"א שכתר שלו מבינה ושם בגלגלתא בוצינא דקדרוניתא יסוד דאמא] והם ז"ת דבינה דרדל"א ועיקר רדל"א הוא ז"ת דחכמה דילי' ומתלבשין באוירא ואח"כ בקרומא דאוירא אור דנפיק מאויר עיי"ש ושם בקיצור ואולם בהדרת קודש פירש באריכות ושם נאמר כי כ"ז בסוד יסודות דחו"ב דרדל"א עיי"ש היטב

והנה שם נדרש על עולם האצילות אולם בכאן בענין שאנו עסוקין בו בעולם הבריאה הנה המלכות דאצילות סוד עתיק זה וחו"ב שלה המה חו"ב דרדל"א דעתיק זה ועיין בתיקון י"ח י"ט ל"ו כ"ט ל' ובביאור הגראז"ל כי עטרת יסוד דדכורא הוא חכמה דידה חכמת שלמה ובתיקון מ"ם ביאר בארוכה כי ש"ק שלה הוא הראש עם הגוף ובינה היכל קה"ק פנימיות הגוף ובתוך היכל זה בפנימיותו נקודה אחת חכמה שלה והוא רוח שלה המעלה מ"נ ושורשו מעטרת יסוד דדכורא מבועא דבירא דלא פסוק מבירא לעלמין והענין כי באמת שלא בשעת זיווג העטרה בו רק כי ביסוד יש דו"נ יסוד ועטרה ביסוד החסדים ובעטרה הגבורות, והגבורות נותנים בה בביאה ראשונה ונשאר בה תמיד בסוד רוחא המעלה מ"נ וזהו מבועא