בנין שמואל עג

ידים ורגלים וראש וגוף וגוי' וכן ח"ל נחלק לז' אקלימים. והנה הגוף הוא הרביעי מז' אברים באמצע ובו בפנימיותו הי"ב אברים וכן א"י היא באקלים הרביעי אמצע הישוב יפה נוף משוש כל הארץ. והצלם מבריאה כמש"ל והוא ז' הבלים מזי"ן היכלות וכן הביה"מ שולט שם עולם הבריאה ויש שם זי"ן היכלות כאשר נבאר אי"ה לקמן ושם מתלבש שכינה דאצילות בחינות בנימין והיא בקה"ק ובהיכל עד המזבח כמש"ל אי"ה. ומזה תראה ראי' ברורה לדברי הגר"א ז"ל הנ"ל וגם תראה מ"ש שם למעלה בבתי הנפש כי בכל נפש ובכל פרצוף הדברי' אמורים שיש לכל אחד ד' בחינות אבי"ע וכן כאן כללות העולם הזה מלכות דמלכות דעשי' ויש לה כל הבחינות

והנה ביארנו למעלה בבתי הנפש כי הנשמה באדם בחינות אצילות ולמטה מהם בי"ע נגד ג' גופים וכלים האחד צלם וגוף רוחני נגד בריאה ואח"כ נגד יצירה ועשי' אברים פנימים וחיצונים וכן כאן הנה היסוד דמלכות דעשי' שהיא בחינות ביה"מ כמ"ש האריז"ל ויש בה עשר ספירות ארון וכפורת וכרובים ג"ר ומנורה ושלחן ומזבח פנימי חג"ת. וב' עמודים וגפן נה"י. ומזבח ועזרות מלכות שבה והנה כ"ז בבחינות עצמה אבל בכללות הנה היסוד הזה דמלכות דעשי' מעצם הספירות שהמה האורות והוא בחינות אצילות ויש לה ג' לבושים אחד גוף החיצוני כלול מב' אברים פנימים וחיצונים א"י וח"ל כמ"ש האריז"ל בשער ציור עולמות פ"א עיין שם היטב כי ביהמ"ק טית כלים בסוד טית ספירות יסוד דמלכות בסוד האורות וא"י וח"ל מלבוש וגוף פנימי וחיצון וידוע כי בין האורות וגוף צריך להיות ממוצע בניהם והוא הצלם והוא כללות ביהמ"ק זין היכלות בסוד זין הבלים דבריאה שהוא הצלם כאשר נבאר אי"ה בארוכה. ודע כי אעפ"י שכתבנו כאן משם האר"י ז"ל שבהמ"ק בכללות יסוד דמלכות דעשי' ובפרטות נתחלק לאבי"ע היסוד מאור אצילות, וצלם הוא ביהמ"ק בריאה, וא"י יצירה, ועשי' ח"ל. **(ודע כי מ"ש בכאן בשם האריז"ל כי א"י נגד יצירה וח"ל נגד עשי' זה נמצא בדברי האריז"ל בכ"מ אבל מ"ש שביהמ"ק נגד בריאה חפשתי בדברי האריז"ל ולא מצאתי אפס הוא לקוח מדברי הגר"א ז"ל ביהל אור שלח מובא בפרק דלקמן שביהמ"ק נגד זין היכלי הבריאה ובחפשי בקהלת יעקב בערך עשי' מצאתי כתוב כי ח"ל עשי' וא"י יצירה וירושלים בריאה וביהמ"ק אצילות ואולם לא הביא זה משם האריז"ל וכנראה הוא סברת עצמו ובאמת עפ"י דבריו ניחא ג"כ ענין הד' חילוקים שיש בטומאת אוכלין שבחולין עושה ראשון ושני נגד עשי' ויצירה ובתרומה עושה שלישי נגד הבריאה ובקודש רביעי נגד האצילות. הרי מוכח שביהמ"ק ששם שורש הקדשים בחינות אצילות. ואולם אם תתבונן את דברינו תראה כי הכל אחד כי באמת ביהמ"ק בחינות בריאה ושם מתלבשת שכינה דאצילות והוא בחינות יהודה ובנימין כמ"ש בפנים ובאמת כל הטית כלים הי' בחלקו של בנימין בחינות אצילות כמ"ש לקמן אי"ה:)** אבל נראה כי גם כללות היצירה מתגלה בא"י ומתלבש שם וכן כללות עצם הבריאה מאיר ומתלבש בבריאה שביסוד זה שהוא ביהמ"ק וכן עצם שכינה דאצילות שוכנת בקודש הקדשי' על הכפורת וזה הוא ע"י הקידוש שקידשו ישראל כמ"ש קדושה ראשונה קידשה לע"ל וכו' דאלת"ה יקשה לנו מ"ש התורה ומקדשי תיראו והרי ידוע מ"ש האריז"ל שבמלכות דעשי' היראה אסור מחמת שמתלבש בקליפות אבל לפמ"ש ניחא וזה מקראי קודש שישראל ממשיכין הקדושה ולכן קודם שבאו ישראל הי' ההר המורי' ביד היבוסי: