בנין שמואל נד
Binyan Shemuel 54 · בנין שמואל · free full Hebrew text
Open in the reader →חמור ומב"י בכור שורו הדר לו וכן נגדם ב' מצות תפילין וציצית, ציצית להנצל מתאות החמור ותפילין ורצועות קושרין השור שלא יגח כמ"ש כ"ז בארוכה כ"פ בתיקונים עיין בהקדמת תיקונים דף ח' א' ב' ובדף י"א ב'. ובדף מ"ד ב' ובתז"ח ע"ה ע"ד, ובתז"ח ע"ז ב' דרצועין דתפילין אינון כחבלים לקרנוי דס"ס שור מועד וכו' דמיני' תליין ד' אבות נזיקין וציצית משאו על חמור נואף נחש עי"ש והם בכללות ב' בחינות של הכבד ס"ם מרה וטחול, רוצח ונואף שמן המרה ד' אבות נזיקין, ומן הטחול ד' אבות הטומאה ולהכניע ב' אלו צוותה התורה ב' מצות תפילין להכניע השור ולכן רצועות של עגל, וציצית להכניע החמור כמבואר בגמרא שציצית מצילים מתאות זנות, הרי מבואר ב' מצות באברים אלו
כ"ו ומעתה נבוא לבאר בע"ה ברכה שביעית תקע בשופר ומצוה שלה ליחד שמא דקוב"ה והוא ק"ש, והוא נגד הקנה הנה בזוהר ר"מ פנחס רל"ב ורל"ה ובתיקון כ"א מ"ג א' מבואר בארוכה שהקנה נגד השופר ובקול דנפיק משופר כלול אש רוח מים וכן בקול מים ממוחא אש מליבא אויר מריאה ונכללין כולם בקנה ומשם יוצא הקול מקנה והוא השופר, לכן אנו מבקשים כאן תקע השופר גדול לחרותנו וכן מצות ק"ש מבואר בתיקונים הרבה פעמים אין מספר שק"ש קול, ודיבור מלכות, קול דק"ש בקנה, ודיבור שמ"ע בפה וכן אמר בתיקוני' שששה עיזקאין דקנה נגד ששה תיבות דיחודא **(לבאר ששה תיבות דיחודא הרמוזין בששה עזקאין דקנה הנה עיין מ"ש בליקוטי הגר"א באות קריאת שמע בד"ה כתב הקנה שבפ' שמע בו ז"ס שמע בחסד, ישראל שיר אל בגבורה, ד' בת"ת, אלקינו בנו"ה, ד' ביסוד. אחד במלכות כמ"ש יקוו המים אל מקום אחד. אבל בתיקונים כתוב שהן בו"ס היינו שמע ישראל ד' בחג"ת כמ"ש הקנה. אלקינו ד' בנצח והוד כי הנצח גבורות והוד חסדים כי דוד אחליף מדות כהניך ילבשו צדק וחסידך ירננו. ואחד ביסוד א"ח ביסוד וד' בעטרת היסוד וכתר מלכות עיין שם. אולם כפי המבואר בכמה מקומות בזוהר שד' אלקינו ד' הם בחג"ת שם הראשון בחסד ואלהינו בגבורה ושם האחרון בת"ת וכן כתב הגר"א בעצמו בכ"מ לכן נ"ל כי שמע ישראל הוא בנו"ה ויא"י בחג"ת ואחד ביסוד. והנה כדי להשות הדברים עם כוונת האריז"ל בק"ש נ"ל כי הש"ק אלו מרמזין גם ש"ק דא"א שהם ספירות מקוריות הכוללות האצילות ובו עיקר היחוד כי הנה האריז"ל כתב כי בשמע הנוקבא עולית במ"נ אל הבינה ובישראל הז"א עולה אל ישראל סבא ובתיבות יא"י מזדוגין או"א ע"י הדעת שבניהם ובתיבות אחד באים המוחים לזו"נ א"ח וד' וכתוב בשער א"א פ"א כי ח"ג דא"א באו"א ונ"ה בישראל ולאה, ובזה אפשר לומר כי שמע ישראל נגד נ"ה דא"א והוא עליות מ"כ מזו"נ המלבושים נו"ה דא"א וגם ידו"ע כי נו"ה המה בסוד או"ח והוא עליות מ"נ. ובתיבות ה' אלהינו ה' מזדווגים או"א המלבישים חג"ת דא"א ובתיבת אחד באים המוחין ביסוד דא"א המלובש בז"א ובעטרת הברית דא"א המלובש במלכות, וע' בענין עיבור זו"נ כי נתעלו נה"י דא"א למעלה לחג"ת והבן היטב וא"ש ההי"ב.)** והוא מבואר בתיקונים הרבה מאוד אין צורך להאריך ובי"ג מדות שם המדה ואמת תרין תפוחין, זה ידוע מהאר"י ז"ל כי כל כוונת השופר להמשיך הש"ע נהורין בהתאדמות פני התוקע מן התרין תפוחין ושם ז' פעמים ס"ג כמנין ואמת וז"פ המילוי של ס"ג ל"ז בגימ' ס"ר דעת עליון והם ז"פ הב"ל זי"ן הבלים דדעת עליון הנמשכין בשופר ויוד פעמי' ל"ז בגימ' ש"ע נהורין הנמשכין מתרין תפוחין ואמת. ודע כי בי"ב חדשים