בנין שמואל לא

הבל ידוע בסוד הבינה וקול ודיבור בחינות זו"נ, ולכן גם הבריאה ששם מקנן בינה גם היא בחינות הבל. ובזה נלע"ד לפרש מ"ש בדרוש רוה"ק שנבואה היותר גדולה היא מקול ושני' לה מדיבור והיותר קטנה היא מהבל עי"ש. והנה ההבל מבינה הוא יותר גדול מן קול ודיבור שבזו"נ אבל נראה שהבל דשם הכונה על עולם הבריאה ומשם בא רוה"ק כי דוד רבהון דכל בעלי רוה"ק וע"ז נבנה ס' תהלים אבל הנבואה באה מנו"ה דאצילות וממלכות שהם בסוד קול ודיבור

והנה לאשר רבינו הגראז"ל הורה לנו שהצלם מבריאה. והבריאה הוא בחינות הבלים כי הם זין הבלים נגד זין היכלות הבריאה נראה שהצלם ה"ס הזין הבלים ולכן כתב שם הגראז"ל שעל הבלים אלו חיות האדם וקיומו וכן הצלם ידוע שהוא חיות האדם. ובזה נבין מ"ש האריז"ל בפ' עקב בפסוק כי על כל מוצא פי ד' יחי' האדם וז"ל דע כי ב' מקיפים הם על ראש ז"א והם ל"ם דצל"ם והם זי"ן במ"ק והם סוד זי"ן מקיפין כאשר הז"א מקבל מזי"ן מקיפין אלו אז נמשך לו חיות גדול ועליו כאמר בו יחי' האדם הוא ז"א שם מ"ה גי' אדם והענין כי זי"ן מקיפין הנ"ל הם ב' אותיות מ"ל ר"ל דיבור כמשאחז"ל פעמי' חשות פעמי' ממללות כי בקבלת הז"א זי"ן מקיפין הנ"ל אז הוא ממלל ומדבר ויוצא הבל מקיף מפיו וז"ס כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ד' ובאותן מקיפין יחיה האדם שהוא ז"א ובו תלוי חיותו וז"ס הבל הבלים הנז' בקהלת כי כל חיות תלוי בהבל זה הנמשך מן המקיפין ולהיותן זי"ן שהם ל"ם נגדם זי"ן הבלים בקהלת עכ"ל הזהב של רבינו האריז"ל הרי אתה רואה בפירוש שהבלים האלה בחינות הצלם ובהם יחיה האדם

(ואולם נראה בכאן כי רק ל"ם דצלם הוא מזי"ן הבלים אלו אבל צדי"ק דצלם המתלבשת באור פנימי בז"א אינה מן הבלים אלו ובזה היה אפשר לישב ג"כ דברי הגראז"ל עם הרמעז"ל בענין הצלם שהבאתי למעלה שי"ל כוונת הגראז"ל רק על בחינה העליונה של הצלם שהי' מ"ל דצלם זי"ן מקיפין שעל ראש ז"א המה מזי"ן הבלים דבריאה אבל צדיק דצלם המתלבש בפנימיות הגוף להחיותו הוא באמת מיצירה כמ"ש הרמעז"ל. והוא כמש"ל בשם הגראז"ל שבחינות הגוף הוא יצירה ועשיה אברים פנימים וחיצונים ואם שאתמ"ש)

ט"ו ואולם נשאר לנו דבר אחד מ"ש האריז"ל כי בקבלת הז"א זי"ן מקיפין הנ"ל אז הוא ממלל ומדבר ויוצא הבל מקיף מפיו עי"ש. והנה צריך להבין מה ענין זל"ז מה ענין הדיבור אל מקיפי ל"ם דצלם אולם עם דברינו הנ"ל נוכל לומר בדרך אפשר כי הנה ביארנו למעלה שיש לכל נשמה לבוש מזו"נ דאצילות והם נקראי' רוח ונפש בדברי הגראז"ל. והנה יש להאור הנאצל הזה מזו"נ בחינות כלים והמה קול ודיבור. ולכן כתוב בע"ח כי קול ודיבור בחינות פנימיות והיינו כי גוף החיצוני נגדם בחינות בי"ע כמש"ל שהצלם בחינות בריאה ואברים הפנימים יצירה ואיברים החיצונים עשיה והמה בכללות בחינות חיצוניות ובתוכם קול ודיבור פנימיות ובקול ודיבור מתלבשין רוח ונפש וכן כתבתי למעלה שהנפש בחינות דיבור כ"ב אותיות ג' וז' וי"ב שבס"י והוא כמ"ש האריז"ל שחיצוניות המלכות יורדת לבי"ע **(למעלה אל הדעת. והוא באופן אחר מסדר המפורסים ומהאריז"ל שהם בז"ת והשם הראשון בחסד והרבה פנים לתורה והנה סדר זה של הגראז"ל הוא ע"ד ההיכלות ששם הראשון בהיכל קה"ק שהוא הדעת.)**