בנין שמואל רכד

היכל אהבה כמ"ש הגראז"ל בהיכלות. והנה עם הנ"ל נוכל להבין איזה רמז בענין כיסוי הדם בעפר כאשר תראה בדברי הגראז"ל בהיכל ששי פקודי בענין בן עזאי נטבע בעפרא כי הרואה בן עזאי יצפה לחסידות ולפי שלא נשלם בשנים עדיין כר"ע בטבע בעפר שהוא נגד היכל אהבה כמ"ש בהיכל חמישי דס"א האי רוחא איקרי אפרא עי"ש. הנה בזה י"ל כי בהמות הנקרבות הנה כולם קודש לד' משא"כ החיות שאינם נקרבים צריך לכסותם בכיסוי עפר שהוא נגד היכל אהבה כי הקליפה הוא כיסוי ולבוש אל הקדושה. ואולם להבין היטב את הענין הזה. ועוד הרבה דיקדוקים האחד למה החי' אינה נקרבת לגבי מזבח ב' למה חלבה מותר אם מפני שאינה נקרבת על המזבח א"כ גם דמה לא יאסר אבל נראה כי הנה אמרו חכמז"ל שחי' בכלל בהמה הרי שהחי' למטה מן הבהמה ונכללת בה והענין י"ל כי הנה בעולם הבריאה בהיכל הרצון שם שורש ד' חיות הקודש שנא"ן ושם שורש בהמות וחיות ועופות ארי' שור נשר והמה כמו כן בבחינות ההיכלות כי החיות שורשן מהיכל אהבה פני ארי' אל הימין ולכן דמם טעון כיסוי כמ"ש שהכיסוי בעפר הוא נגד היכל אהבה, אבל הבהמות פני שור מהשמאל בחי' היכל הזכות וכבר ביארנו למעלה כי עיקר בחינות הקטרת האמורים בסוד היכל הזכות ששם נהר דינור, ולכן הבהמה חלבה אסור כי היא בהיכל הזכות ששם הקטרת החלב משא"כ החי' שהיא למעלה בהיכל אהבה חלבה מותר ובאה הבהמה בקרבן ולא החי' כי עיקר הקרבנות בהיכל הזכות כמ"ש בח"א, אבל יש לומר עוד בטעמן של הדברים כי הבהמה מושרשת ג"כ במלכות דאצילות בחי' שם ב"ן בהמה דקדושה כמ"ש אד"ם ובהמ"ה תושיע ד' מ"ה וב"ן וזה ענין גדולת הבהמה אבל החיה אין שורשה רק בבריאה בהיכל אהבה ולכן החי' בכלל בהמה והנה לפ"ד בכאן שעבודת הדם דוגמת הק"ש בהיכל אהבה והקטרת האמורים במלכות דאצילות דוגמת תפילת י"ח לכן החי' אעפ"י שיש לה בחינות הדם ועבודתו שבהיכל אהבה ולכן דמה אסור כי איסור הדם כתבו המפרשים מחמת שנזרק על המזבח] מ"מ אינה באה בקרבן אחר שחסר לה בחינות הקטרת החלב שביארנו במלכות דאצילות אבל הבהמה שמושרשת ג"כ במלכות דאצילות באה בקרבן ודו"ק

יט והנה ביארנו בכאן כי סוד ההקטרה דוגמת תפילת י"ח נבין בזה שיטת הרמב"ם ז"ל שנשיאת כפים הי' אחר גמר ההקטרה כי כן בתפלה שלנו נשיאת כפים היא בשים שלום בגמר התפלה ואחר הקטרת האברים הי' הקטרת המנחה, והנה אעפ"י שכתבתי למעלה דרך אחר בענין המנחה אולם לפי דרכינו זה י"ל מאחר שביארנו ההקטרה בסוד המלכות. וידוע שהם ב' בחינות רחל ולאה, והנה רחל היא עקרת הבית ולאה טפילה לה שאינה רק הארה בעלמא כן י"ל כי הקטרת האברים בסוד רחל, והמנחה בחינות לאה, וידוע מדברי האריז"ל שבבוקר יש ב' זיווגים, בש"ע זיוג רחל, ואחר שמ"ע בנ"א זיוג לאה לכן אחר הקטרת האברים דוגמת שמ"ע. הי' מעלין את המנחה זיוג לאה והיא טפילה לקרבן כמ"ש בח"א פרק ט' ולכן המנחה מתפגלת במחשבת הקרבן לר"מ הגם שאין הלכה כמותו ולכן במנחה שאז אין זיוג לרחל רק ללאה נקראת התפילה מנח"ה. ובזה תבין דבר נחמד מ"ש למעלה פרק י"א בענין תמיד של בין הערבים שבאו הקטורת ומנורה אחר הקטרת התמיד קודם המנחה וכתבנו שם לפי דרכינו דשמן וקטורת בחינות חו"ב ומוחין אל הקרבן מלכות ובערב הי' עיקר המנחה לכן השמן וקטורת קודם המנחה ולא קודם לתמיד כמו בבוקר כמו שאמרו בגמרא יומא כמנחת הבוקר וכנסכו