בנין שמואל קצח

פגם ע"ז שפוגם במצות אנכי שביארנו בבתי הנפש ששורשה בלב. וכן הטעם שלמדו חז"ל שפרשת החטאת שבפ' שלח מיירי בחטאת ע"ז מדכתיב וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות אשר צוה ד' ביד משה ולמדו חכמז"ל שמיירי בע"ז כי אנכי ולא יהי' שמעו מפי הגבורה ואח"כ מפי משה הרי שהיא כנגד מצות אנכי. וכן כתב הבעש"ט זל"ה שע"ז פוגם בת"ת ושם ביסוד אימא אקי"ק פעם אקי"ק בגימ' אמת והמודה בע"ז פוגם באלקים אמ"ת וכן הציבור מביאין שעיר עיזים על ע"ז רק שהציבור מביאים שעיר פנימי והיחיד חיצוני כנ"ל ועם הנ"ל יש ליתן טעם על מה דאמרינן בגמרא יומא ע' דעבודת היום בטבילה ב' וסוף עבודת היום בשעיר הפנימי ותיכף אחריו בטבילה ג' בא אחריו השעיר החיצון מטעם שנאמר מלבד חטאת הכפורים מלמד שהן סמוכין זל"ז ולפמ"ש יש ליתן טעם זה כי הן מבחינה אחת הפנימי מלכות דבינה מבחינות הגדלות בפנים ביסוד דבינה. והשעיר החיצון הוא ג"כ ממלכות דבינה בבחינות הגדלות בחוץ בחינות פרצוף לאה האמור בכ"מ: **(ודע כי הגראז"ל גורס שם בגמרא תחלה אילו ואיל העם ואח"כ שעיר החיצון וטעמו נלפע"ד עפמ"ש בזבחים צ' דפרים של חג קודמים לאילים. ואילים לכבשים וכבשים לשעירים אעפ"י שבכ"מ שעירי חטאות קודמים לעולות מ"מ שאני הכא דגלי קרא שכן נסדרו בתורה וא"כ אעפ"י שכאן בא האיל אחר הכבשים מדכתיב ויצא ועשה את עולתו ועולת העם מ"מ בסדר האיל והשעיר יותר טוב לומר שהי' כמו בכ"מ בקרבנות המוסף אילים קודים לשעירים. ואולם בכל סדר העבודות אשכנזית וספרדיות ובסדר העבודה להרמב"ם והרא"ש ז"ל בכולם כתוב תחלה השעיר ואח"כ האיל וצ"ל שאני הכא דגלי קרא מלבד חטאת הכיפורים מלמד שסמוכין זל"ז ולדברינו בפנים נתבאר טעמם של הדברים

ודע כי בגמרא ר"פ כל התדיר שם לא נאמר רק על קרבנות דחג שעולות קודמים לחטאת וכן הוא ברמב"ם ז"ל ובהגהות רעק"א שם כתב שכן הוא בכל המוספין וכבר העיר בזה בהגהות הרש"ש ועכ"ז נראה שהסכים עמו כדי שלא לעשות חלוקה בין המוספין וכתב שנלמד מס' יחזקאל שעולת הציבור קודמים לחטאות וצוה לעיין ברש"י יחזקאל מ"ה ומ"ו ואנכי בעניי לא מצאתי שמה מאומה ואולם לפימ"ש מקודם תראה כי כן גם דעת הגראז"ל שגורס תחלה אילו ואיל העם ואח"כ שעיר החיצון כנ"ל

)** ובזה תבין ג"כ למה במוספין העולה קודמת לחטאת וכן בשעירי ע"ז פר העולה קודם לחטאת ובכ"מ חטאת קודם לעולה והענין כי החטאת מבחינות מלכות שהיא קודמת כמ"ש זה השער לד' כמ"ש בתיקונים כ"פ כי בזא"ת יבוא אהרן אל הקודש ובפרט כאן בקרבנות שעיקרם באו"ח ממטה למעלה וכ"ז בחטאת שהם למטה ביסוד ומלכות אבל בשעירי צבור ששורשם בבחינות לאה מלכות דבינה הנה היא גדולה בצד אחד מן הז"א ובפרט חטאות הפנימיות שביסוד אימא שבודאי גדולים מז"א לכן העולות קודמים לחטאות

ואולם נלפע"ד שהיסוד דאבא המאיר למטה עד יסוד דז"א הוא בסוד כב"ש כמ"ש האריז"ל כי באבא סוד ש"ך והם ל"ב נתיבות חכמה בכלילות עשר והם הנתיבות כפולין כמ"ש בס"י וא"כ הוא ב"פ ש"ך בחינות כב"ש ב' ש"ך. ועיין מ"ש למעלה בפרק ג' בסוד השלמים ששורשם מיסוד דאבא שלו"ם רב ושם סוד שלמי ציבור ב' כבשים. וכן סוד ב' כבשים דמוסף שבת כי שבת מסוד יסוד