בנין שמואל קצה

דעתן קלות וכמ"ש האריז"ל בענין הכתר שלה שכלי כתרה גדול מז"א ואור כתרה קטן ממנו הרבה. ולכן בבחינות גופה היא מחצית הז"א ובבחינות נפשה ורוחה היא עשירית ממנו ובבחינות המוחין היא עשירית מכל ספירה הפרטיות שלו [ואולם חוץ מזה יש לומר טעם אל השמן ויין בחינות מוחין במדות קטנות עפימ"ש בגלגולים פט"ו כי המוחין גדולים רק באיכות אבל בכמות קטנים כנראה בחוש בגשמי הגם כי אין אנו יודעים ברוחני מהו גדול ומהו קטן והכל לשבר את אוזן הגשמי] ויש עוד בחינה בערך הכלים שהיא חצי קומתו שהוא ששה קבין והיא שלשה קבין י"ב לוגין מדת ההין וכמו כן ביארנו למעלה באצילות בבחינות ששה סאה והיא איפה אחת ג' סאה והוא בסוד הכלים, ואולם מכל יתר הבחינות שאמרנו בכאן לא נמצא שמה כלל והטעם י"ל כי באמת אסור לתת שום מדה באצילות אבל בבחינות הכלים שיורדים לבי"ע כמ"ש האריז"ל שג' כלים דזו"נ יורדים לבי"ע, הפנימי לבריאה והאמצעי ליצירה והחיצוני לעשי' לכן נמצא מדה בבחינות הכלים וכל דברי בדרך אפשר והשי"ת יעזרינו ע"ד כ"ש שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו חלילה

הרי נתבאר שהמלכות דבריאה בבחינות לוג [בבחינות הנשמה] והלוג מתחלק לששה ביצים או לד' רביעית שכל רביעית הוא ביצה ומחצה ובה נסתיים מדות הלח ובה רוב מדות שבתורה וי"ל שזה בסוד ב' רבין דקביעין תחותה בסוד מט"ט וסנד"ל יצירה ועשי'. ששה ביצים נגד וא"ו יצירה וד' רביעית בחינות עשי'. וסימן לכל המדות שביארנו הוא יו"ד ה' היינו היו"ד במלוי וה' בציורה שהיא ד"ו כידוע ותהי' היו"ד הראשונה בחינות ג' סאה איפה אחת כי היו"ד יש לה ג' קוצין רישא וגיזעא ושבילא, והוא"ו שביו"ד היא ששה קבין והדל"ת הוא ד' לוגין. ולאשר סוד שם ע"ב הוא ביו"ד לכן ביו"ד הנ"ל ע"ב לוגין כי איפה ג' סאין ובסאה ששה קבין וקב ד' לוגין הרי ע"ב והלוג מתחלק לד"ו פרצופין שבה"א

והנה לפי דברינו הנ"ל שסוד הסאה בג"ר דבריאה ותהי' הבינה בחינות סאה יתבאר לך מדות המקוה מ"ם סאה והנה ענין המ"ם ידוע לאשר סוד המקוה ביסוד דבינה ששם ביסודה מ"ם סתומה [עיין מ"ש בח"א פ"ה דבר נחמד בזה בשם הגראז"ל] כידוע ואולם טעם מדת הסאה יתבאר עפ"י דברינו בכאן. וכן יתבאר לך למה שיעור קרקע בית סאה נו"ן אמה לאשר הסאה בבינה ושם סוד נו"ן שערי בינה. ולכן בכלאים השיעור הוא עשר אילנות לבית סאה שהוא ע"ס דז"א וכ"ז דוקא בנטיעות ילדות וגפנים בסוד ז"א אבל באילנות גדולים וזקינים בסוד ג"ר שיעורם ג' אילנות לבית סאה: **(והנה הביהמ"ק הי' ת"ק מאות אמה על ת"ק מאות אמה. ות"ק הוא עשר בית סאה באורך. וכן ברוחב עשר, הרי הי' הביהמ"ק עשר פ' עשר שהם מאה בית סאה הי' מחזיק ההר הבית בסוד כל קומת הקדושה ע"ס שכ"א נכלל מעשר הם מאה וכן הי' גובה המקדש מאה אמה. ואולם המשכן הי' מאה על נו"ן שהם סאתים כחצר המשכן שאמרו תמיד בגמרא. שהוא תרי ממאה מן הביהמ"ק וז"ס ויקחו לי תרומ"ה תרי ממאה כמו התרומה. ולכן עשה משה המשכן ששנותיו הי' ג"כ תרי ממאה משנות העולם. שהם משיתא אלפא ק"כ שנה

)** והנה היין והשמן נגד ב' מוחין שמן בחכמה ויין בבינה והשמן נבלל עם המנחה ונקרב על המזבח והיין יורד בשיתין למטה שביארנו מן הזוהר שהוא בחינות