בנין שמואל קצד

והוד, ואות וא"ו ב' הווין בת"ת ויסוד והאלף במלכות באמצע בין ת"ת ליסוד היכל הקודש באמצע] ובנפש הוי' פשוטה בכל הקומה, ג' אותיות יק"ו בג' קוים שלו והא תתאה במלכות, והכלים המה עשר שמות שאינם נמחקים והכנוים כמו רחום וחנון בלבושים, ושארי הכנוים כמו שלחן ולחם המה בהיכלות עי"ש. וכן כתב בליקוטים [צ"ע גדול בזה להשוות דברי הגראז"ל בזה עם דברי האריז"ל בשער השמות ועכ"פ צ"ל כי כ"מ שנזכר בדברי האריז"ל בשער השמות הכל הוא על הנשמה והכלים אבל הרוח והנפש לא נזכרו שם וסמך א"ע על מ"ש במקום אחר ששם מ"ה ברוחא פנימיות הספירות רק שמדברי האריז"ל נראה שהרוחא הוא בחינות נקודות וכאן נראה שהנקודות בנשמה אבל נראה שזה ענין אחר כי שם בע"ח הכוונה על השמות שהם בעצמם מנקודות בציור אותיות כמ"ש בשער טנת"א וכל דברי בדרך אפשר.] הנה לפי הנ"ל תבין כי בבחינות המוחין ונשמה היא חלק מד' מכל ספירה שיש בכל ספירה מז"א הוי' שלימה והיא משלמת תמיד אות הרביעי. ובבחינות הרוחא שהוא שם מ"ה עשר אותיות הנה היא יש לה אות אחת משם מ"ה והיא בבחינות עשירית מכל קומתן שהם עשר אותיות ובה אות אחת. [וכיוצא בזה כתוב בע"ח כי בערך גדלות א"א התופס בקומתו את כל החמשה פרצופין תהי' המלכות בחינות עשירות לנגדו וכבר ידעת כי א"א בסוד שם מ"ה ודו"ק] ובבחינות הנפש שיש בכל קומת ז"א הוי' פשוטה ובה אות רביעי ה"א אחרונה תהי' לפי"ז בבחינות רביעית, ויש עוד בחינה כמ"ש עד חצי המלכות והוא בבחינות הכלים שהיא תופסת חצי קומתו דז"א

יד ועפ"י הנ"ל לבוא לבאר מדות המנחה שהיא עשירית האיפה וכבר ביארנו בפרק הקודם בבחינות שורשה באצילות במלכות שבמלכות, שהמלכות בחינות איפה ומלכות שבמ' עשירית האיפה וכמו כן יתבאר לנו בכאן כי גם עצמות המנחות שביארנו בבחינות מלכות דבריאה ארץ החיים יהי' ג"כ מדתה עשירית האיפה בבחינות נפשה ורוחה כי בבחינות רוחא בחינות שם מ"ה שסודו מא"א הכולל ג' רישין חב"ד ג' סאין וכן בבחינות היכל קודש הקדשים שכולל ג"ר והיא פנימיות כל ההיכלות בחינות רוחא הנה בבחינה הזאת המלכות עשירית האיפה, והנה ג' סאין ע"ב לוגין ועשירית האיפה זי"ן לוגין וחומש מדבריות, ובמדה ירושלמיות נעשו ששה לוגין שהוא קב וחצי ולאשר ביארנו כי ז"א ששה קבין א"כ קב וחצי היא רביעית הת"ת והיא בבחינות הנפש. הרי בחינות הרוחא וגם בנפש בשניהם היא עשירית האיפה והטעם למה בבחינות הרוחא אני חושב מדבריות, ובבחינות הנפש אני חושב ירושלמיות שעשירית האיפה בירשלמיות היא רק קב וחצי. י"ל עם דברינו למעלה שמדה מדבריות בזעיר. וירושלמיות בנוקבא ולכן בבחינות שם מ"ה בבחינות הרוחא נמדדת בדכורא במדבריות ובבחינות הנפש שהיא בנוקבא נמדדת בירושלמיות ודו"ק [רק שבחינה הזאת עשירית האיפה שברוחא צריכין אנו לחשוב בכללות לפי ערך א"א שכולל כל עולם הבריאה בקומתו וכמ"ש האריז"ל שבערכו המלכות עשירית ודו"ק]

וכ"ז בבחינות נפש ורוח אבל בבחינות המוחין שהיא רביעית מכל ספירה שבז"א שיש בכל ספירה שם הוי' ולאשר ביארנו כי הז"א ששה קבין תהי' המלכות בבחינה הזאת לו"ג רובע הק"ב. ולכן היין והשמן שבמנחות שביארנו בסוד מוחין מדתן בלוגין והכל מכוון מאוד. ובזה תבין ג"כ למה מדות היין והשמן במדות דקות והסולת במדה גדולה, כי כן הכלים שלה בערכה גדולים ואורה מועט כמ"ש נשים